מזון עט״ז. כתב לתקנ״ו כמ״ש רמ״א בהג״ה ועמ״א אות א׳ ובשבת קי״ז ב׳ תוס׳ ד״ה הא דתניא הוקשה להם אמאי לא הקשה ממשנה חבית י״ל התם שמא יתקן מצילין ממנה קאמר דעדיין קצת שלימה משא״כ נשברה בראש גגו לגמרי והצלה שמציל מה שמקלח מהגג פריך שפיר ומשני ויביא כלי דרך רה״ר כו׳ ומ״מ מאחר דהר״ב בהג״ה השמיט דברי תה״ד שהביא הב״י ובמ״א א׳ למה כתב שיתקנו עא״ר:

והוי יודע דמשמע בחבית שנשברה בראש גגו דמציל בחד מנא אפילו הרבה ובכלים רבים מציל עכ״פ מזון ג׳ סעודות והיינו להניח על הארץ זא״ז אבל להביא כלי אחר יותר מא׳ אסור אפילו ג׳ סעודות כל שקולט מאויר ואפילו לצרפו לגג ממש דמ״מ נראית ההצלה ביותר ואסור הא כלי חדא לחוד אפי׳ יותר מג׳ סעודות ואפילו לקלוט ברחוק מגג שרי דכיון דלא התירו כ״א בחד כלי זכור הוא ועב״י בשם סמ״ג והתרומה וראייתם מדאמר שלא יביא כלי אחרת ויקלוט ויצרף הא חד כלי אפי׳ קילוט מותר כ״ש צירוף סמוך לגג כמ״ש התוס׳ קי״ז ב׳ ד״ה כלי יע״ש והא דאמר בדף ק״ך א׳ מאי טעותא כו׳ היינו מדלא התנה רק כלי אחר ויקלוט ולא התנה בחד מנא דוקא ג׳ סעודות ש״מ בחד מנא שפיר דמי אף יותר מג״ס ואף בקילוט שרי וכ״מ בר״מ ז״ל פכ״ב מה״ש הי״ו חבית שנשברה מציל מה שצריך לו ולאורחיו (היינו ג״ס) וכיצד מציל כו׳ לא יקלוט ויצרף כו׳ ומצרפו לראשון הרי בג״ס נמי ע״י קילוט כלי אחרת יותר מחדא אסור וסמך עמ״ש בפכ״ג הכ״ב בדליקה בחדא מנא אפילו יותר מג״ס שרי וכאן מיירי בהרבה כלים רק מה שצריך וע״י קילוט אסור אפילו ג״ס ובפי׳ צירוף מפרש דלא כתו׳ קי״ז ב׳ ד״ה כלי אלא זו ואצ״ל זו ומשום סיפא אורחים אף צירוף מותר והמחבר ס״ב פי׳ כטור ותוס׳ ומשום סיפא דהערמה אף צירוף אסור ועיין פרישה האריך בכאן ומ״ש המחבר ס״א בספוג כו׳ ער״מ פכ״ב הי״ו אספוג וטפוח כתב עובדין דחול ויבוא לידי סחיטה וע׳ לבוש ועתו״ש וצ״ע ועסי׳ ש״ז סי״ט דחבית שנשברה מותר לקרות עכו״ם ומדלא הביא של״ד סכ״ו דשם הביא י״א דלא התירו אלא בדליקה דוקא ועמ״א ש״ז אות כ״ז ע׳ אות ב׳:

מצילין עט״ז הקשה על הר״ב דהביא י״א בסתם והרי מהרא״י ז״ל גופא לבה״ת אסרה ובשל״ד הביא ב׳ י״א ולא הכריע משמע לכאורה כי״א שהביא באחרונה לאסור והשמיט הר״ב דלחצר שלא להתיר דזה מסתבר יותר כמ״ש הט״ז שם אות ח׳ יע״ש. ועיין ב״י ופרישה וראה איך שמאור עינינו הט״ז ז״ל תי׳ זה כמ״ש באות א׳ דהר״ב פירש שמא יתקן בנשברה חבית למטה בארץ מצילין ממנה א״כ קושיית הטור בשל״ד גם כאן שייך דבלא דברי הר״ב ז״ל הייתי אומר במ״ש הפרישה כיבוי שפיר קשה דחשש מכבה אף בית חבירו משא״כ חשש רה״ר אבל לר״ב קשה ועב״י במ״ש וגם הרמב״ן חולק כיון למ״ש הפרישה בראש גגו דליכא כ״א חשש רה״ר והבן זה ועא״ר אות ג׳:

כתב הע״ש אות ג׳ יין שהובא חוץ לתחום דאסור אם נשברה אסור ליתן כלי תחתיו דמבטל כלי מהיכנו. ואף הבא חוץ לתחום מותר בטילטול כבסי׳ שכ״ה ס״ח אפילו י״ב מיל מ״מ י״ל ביטול כלי מהיכנו יש בו טעמים רבים א׳ בנין שקובע לו מקום ב׳ כשובר כלי דא״א להשתמש בו עוד ה״נ מבטל לפי שעה מהיכנו דא״א להשתמש בו משקה היתר דיש בו יין אסור עסי׳ רפ״ו במ״א אות י״ד וסי׳ ש״י סעיף ו׳ מזה ובמ״ש בפריי שס ובחידושינו שבת מ״ג ומ״ד הארכנו ועתו״ש בזה. די״ל בהפסד מועט אסור כה״ג: