בתוך עט״ז כפי דעתו שלל בזה פירוש הלבוש דמשמע דמפרש תוך שלש היינו פיו של מזחילה אין בולט לרה״ר יותר משלש אלא כפי׳ הפרישה מונח למטה מגג סמוך לגג באורך הגג בתוך שלש טפחים הוי לבוד והוי כרה״י כמו הגג וכשמצרף ידו ומחבר תחת המזחילה בדיבוק ממש הוי כמוציא מרה״י לרה״ר ומשמע דחיוב יש מ״ה כה״ג דאלת״ה הוי תו גזירה לגזירה למעלה מיוד ואין רחב ד׳ ויוצא שלש לרה״ר עמ״א ה׳ וכשידיו או פיו או כלי סמוך לשלש למזחילה שרי דהיינו קולט כל שאין מצרף ידו ממש בדיבוק בלבוש דאין בידו לבוד אבל הט״ז ז״ל פירש דא״נ שייך לבוד כה״ג מ״מ לית כאן עקירה מע״ג מקום ד׳ ע״ד שהוא באויר אבל הר״ר יהונתן ז״ל כתב דבידו כה״ג נמי שייך לבוד ואסור עב״ח הביאו ובאמת צ״ע במצרף ידו למה הוי חיוב תורה דאין עוקר המים רק זוחל לידו ובב״י בשם הר״מ ז״ל דלא נחו לית חיוב תורה ואף בנחו קשה כאמור ועיין ברש״י צ״ט ב׳ נראה כמ״ש הלבוש וברא״ש שם תניא אידך ואין להאריך ועמ״ש אי״ה באות ב׳ מזה:

שאין עט״ז דביש במזחילה ד׳ ע״ד ממ״נ אסור במצרף למעלה מיו״ד מרה״י לרה״ד ולמטה הוי כרמלית עמ״א אות ד׳ ולמעלה מיו״ד ואין ד׳ ע״ד גזור אטו ד׳ ע״ד מ״א ה׳: