אינו עט״ז ועמ״ש במ״א ובע״ש מזה. וזיכה ביו״ד משמע ע״י אחרים עב״י:

אבל עט״ז בסי׳ י׳ אות ה׳ האריך יע״ש ותי׳ די״ל ניחא ליה דלעביד מצוה בממון דוקא ובסמוך אות ד׳ לא משמע כן יע״ש:

אם עט״ז בקנין סודר חליפין. ובכליו של לוקח עמ״א ובח״מ מזה:

ע״י אחר עט״ז ועב״ח וא״ר ד׳ כיון דאי ע״י ממון לא נעשה המצוה כלל ניחא ליה שיזכה ליה חבירו יע״ש: