גזוזטראות עט״ז לי העני יש בכאן שערוריה גדולה וצריך אני להתבונן בדברי קדשם וכמה גירסאות יש בכאן ואבאר בעזה״י בכאן ובאות ב׳ וג׳ הנה רש״י עירובין בדף ע״ח ב׳ במשנה שם ד״ה ב׳ גזוזטראות כו׳ ואם ישנן זה אצ״ל זה כו׳ וד״ה פחות שאין רחב משמע ב׳ בתים בשני צדי רה״ר זה כנגד זה ממולו עסי׳ שנ״ג ורש״י פירש זה אצל זה משמע בצד א׳ ברה״ר ויהיה כעין זה ב׳ דיוטאות ודיוטא א׳ עי׳ ריש פרק הזורק שבת צ״ז א׳ ורבותא אמר בדיוטא א׳ דמושיט למעלה מי״ט חייב וא״כ י״ל דבכ״ע אסור לטלטל מגזוזטרא לחברתה כשיש אויר רה״ר ביניהם ג״ט עכ״פ משום גזירה אטו מושיט כאן מיירי שנתן נסר לית אויר רה״ר דלא כתוס׳ ד״ה וכן שפירשו בשם הר״ת ביש אויר פחות מד״ט שאז בהכרח יתפרש בב׳ דיוטאות או בחצירות ואין אויר רה״ר כלל ביניהם. ואומרו פחות שאין רוחב הנסר דליש גירסא בירושלמי פחות היינו שאין החריץ בין החצירות או אויר שבין הגזוזטראות הוא פחות מד״ט ודע דהגזוזטרא הוא בב׳ דיורין כפירש״י והר״מ ז״ל בפי׳ המשנה דבחצר כה״ג אף חלון ופתח למעלה מי״ט לא מהני כבסי׳ שע״ב סד״ה ומ״ש הט״ז אות ב׳ לערב החצירות מ״מ הגזוזטרא הוא בעליה מקורה כו׳. ובגמ׳ שם ע״ט א׳ אמר רבא הא דאמרת זו כנגד זו אין זו שלא כנגד זו לא. זו למעלה מזו נמי לא אמרן אלא שיש בין זה לזה ג״ט כו׳ נראה שזהו גירסת רש״י והר״מ ז״ל פ״ג מה׳ עירובין הי״ד ועמ״מ שם שהשמיט הר״מ ז״ל משוכה זו מזו רק זו למעלה מזו ופירש״י ז״ל ד״ה זו שלא כנגד זו א׳ בולטת יותר לרה״ר כו׳ א״י פירושו לכאורה היינו א׳ למטה מחברתה וממ״ש בד״ה אין בין זו לזו רחוקה משמע לא בגוכה ואמנם בר״מ ז״ל היא גירסא אמיתית ומיפרש״י ז״ל לא סגי בנסר ד׳ משמע הא יותר רחב מהני והיינו לטעם דפתחא בקרן זוית כו׳ או בגובה זו מזו בעית לילך בנסר ד״ט הא רחב הרבה מהני והבן זה וע׳ אות ג׳ מזה ואי״ה באות כ״ג יבואר עוד:

הרי עט״ז גם בכאן יש לי הרהורי דברים ואבארם בעזה״י רש״י ז״ל פי׳ הכל בנסר חריץ וב׳ גזוזטראות לגירסא שלפנינו ונד מפי׳ ר״ת מהרבה טעמים א׳ מלת וכן משמע דשוה לחריץ היינו בנסר ב׳ פחות מכאן קאי על הכל דלר״ת קאי אחריץ לבד ג׳ דאם מערב שישמש מגזוזטרא לשנייה וביש יותר מי׳ אמות בארכן אויר פחות מד״ט או פחות מי״א ונפרץ במילואם אין מערבין שנים עמ״א ב׳ מזה אמנם ר״ת פירש וכן לענין אויר ועיין ברי״ף הגירסא בזה ובירושלמי אית תני בסיפא פחות מכאן מערבין שנים ואין מערבין במיעט הנסר ומ״ד מערבין אחד ואין מערבין שנים במיעט בחלל לרש״י קאי אחריץ ואגזוזטרא ולר״ת חוזר אחריץ לבד כמבואר ועא״ר אות ג׳ ובהגאון המפרש שם ולמ״ש א״ש כי התוספות סוברים שגזוזטרא כל שנתן נסר אפילו משוכה זו מזו הרבה מהני לא הוי כפתח כאמור והגירסא בגמ׳ לקמן ע״ט לתוס׳ הוא גי׳ הרי״ף והרא״ש שם אמר רבא ל״ש אלא זו נגד זו אבל זו שלא נגד זו או זו למעלה מזו לא ויהיה הטעם כמ״ש הטור פתחא בקרן זוית לא עבדי או כמ״ש הרר״י ז״ל בפירושו דמבעית לילך וכן גבוה זו מזו ג״ט הנסר בעיקום ולא סגי בד״ט הא נסר רחב הרבה י״ל דמהני וכדבעינן למימר לקמן אי״ה וברי״ף הגירסא חריץ כו׳ פחות מכאן מערבין ב׳ וכן גזוזטרא מערבין א׳ ולא שנים פחות מכאן מערבין ב׳ ולא א׳ וכעין זה ברא״ש ז״ל יע״ש וא״י להלום אותה הגירסא ואם יתפרש כמ״ש המ״מ בשם הרשב״א ז״ל בנפרץ במלואו או יותר מי״א כמ״ש המ״א ב׳ והט״ז כאן איך יתפרש פחות מערבין ב׳ ולא א׳ וצ״ע:

מ״ש הר״מ ז״ל פ״ג הי״ד היו זו בצ״ד זו היה אפשר לפרש בדיוטא א׳ וע״צ הדוחק ולא רציתי לפרש כן מאחר שהם ז״ל פירשו כפשוטו ועמ״מ שם והנה רש״י ור״ת י״ל פליגי בתרתי לרש״י בנסר כל שאחת משוכה מחברתה ג״ט לא מהני נסר ד״ט ולתוס׳ מהני וכן ביש אויר ביניהם פחות מד״ט י״ל לרש״י מערבין א׳ דוקא כי אע״פ שנפרץ במילואו למעלה מ״מ הם הב׳ בתים ולתוס׳ רצו מערבין א׳ או ב׳ ולזה ציין המרשי׳ בהג״ה המגיד פרק שלישי:

כי היה מקום לומר מאחר לרש״י י״ל דאין מודה לדין התוס׳ ותוס׳ אין מודים לרש״י בנסר זה שלא כנגד זה רק המ״מ בשם הרשב״א ז״ל כתב דאויר פחות ד״ט ונהר שוין המה מערבין אחד אל תטעה לומר שהר״ב בהג״ה בכיון ציין כאן מערבין א׳ ולא נטר לבסוף לומר רק לענין מערבין א׳ דינא הכי ולא מערבין שנים לזה הודיע לנו הט״ז ז״ל דאינו כן רק דינא ממש כפותח כאויר פחות ד״ט ולא ציין תוס׳ דלתוס׳ י״ל בנסר ד״ט אף שלא כנגד זה דינא הכי והמ״מ כתכ דוקא זה נגד זה. וחילוק הט״ז קשה להבין והמ״א ב׳ ביאר זה מדברי הט״ז י״ל כל שרוצים בעלי ב׳ גזוזטראות לערב ולהשתמש בגזוזטראות ודיורין תחתונים אין נותנים לעירוב כלל אז אם יותר מי״א או במילואו מערבין א׳ ולא שנים וא״ל כפתח משא״כ כשכל ב׳ בתים רוצים לערב שנים י״ל אף שיש בגזוזטראות יותר מי״א ומילואו למעלה בעלייה אע״פ כן למטה הם חלוקין וע׳ עולת שבת וצ״ע בזה ועא״ר:

אינם עט״ז וגבוה זה מזה ג״ט נמי לאו פתח וע׳ בפי׳ הרר״י בזה. ומ״ש כל שאין בקרן זוית י״ל דנסר רחב הרבה ועפרש״י שם לא סגי בנסר ד״ט הביאותיו לעיל או שמשוכה א׳ מחבירתה הרבה אלאשפבולטת עד שמגיע נגד שנייה באמצע שם נותן נסר מזה לזה נמי פתח הוי לא כנגד אלא אצלה בצדה והבן זה. ועא״ר ואי״ה במ״א יבואר עוד בזה: