כדי עט״ז ענין מרפסת הוא שיש בתים על הארץ פתוחים לחצר ועליהם עליות וגבוהים י״ט הוי רשות לעצמם ולפני פתחי עליית של כל חדר ובית בנוי בנין אורך ע״פ כל עליות ומפתחיהם יוצאים לבנין זה נקרא מרפסת ובמרפסת יש פתח א׳ וסולם לחצר ומשם יורדין וה״ה אם יש הרבה סולמות במרפסת כל שגבוה י״ט הוי כב׳ חצירות רצו מערבין א׳ או ב׳ בפתח פחות מגבוה י״ט העליות נחשבים כבתי החצר וכל שאיש א׳ לא עירב אוסר על הכל כלים ששבתו בבית עב״י:

אם עט״ז ועמ״א בזה ולא היה הזמן גורם לעיין בזה כראוי:

והיתה עט״ז המחבר סתם וע׳ עירובין סמ״ך א׳ ופירש״י משמע באין גובה מרפסת מקרקע החצר י״מ אז עביד דקה מהני בעירבו כ״א לעצמה דהוי רגל המותרת במקומה שלא יאסרו זה ע״ז כלים שבבית לחצר יע״ש ומהמחבר לכאורה משמע לענין רגל האוסרת במקומה שלא עירבו לעצמן וצ״ל דיש להם דרך אחר לצאת לרה״ר לא תוך החצר ויש להם רשות ג״כ דרך החצר עשאו דקה גלי דעתייהו דסלקו בשבת וצ״ע וער״מ ז״ל פ״ד מה״ע הי״ו וראוי לעיין בהם ומפני שאין כ״כ דברים מצוים גם אין העת מספיק לא הארכתי בזה אולי יזכני ה׳ ואבאר במ״א: