הוא עט״ז עיין פרישה בשם רש״ל ובא״ר דנשים צדקניות. זקנות לע״ל עתידין לחזור לימי נעוריהם כלבנה יע״ש וב׳ ימים ר״ח עב״י ולבוש ופר״ח כתב דיום שלשים הוא חדש שעבר אין לחוש יע״ש ומ״מ הכל לפי מה שנהנו. ועב״ח איסורא ליכא רק מנהגא ובעל אין רשאי לכוף לאשתו לעשות מלאכה בר״ח ואיסורא עביד כשכופה ה״ה לעבדיו העברים למלאכה כבידה לחרוש וזריעה אם כופה אותם איסורא עביד אבל אם רצו מותרין יע״ש מפסוק מחר חדש ונסתרתי ביום המעשה יע״ש ומ״מ אם נהגו תו הוי כנדר. ועיין אה״ע פ״א בר״ח אם הקדישה מעשה ידיה י״ל דחל דאין משועבדת ופשוט הוא ועפר״ח משמע לכאורה אנשים נהגו הוי מנהג בטעות וא״צ התרה יע״ש: