אפי׳ עט״ז אפשר כוונתו דמפרש מ״ש הר״ב אפי׳ נתערב קודם פסח כמ״ש מהרי״ל יין שנתן חרדל לתוכו לשער במתיקתו אין לשתות בפסח דיכול לשהותו אחר פסח אבל נפל לתבשיל שא״א לשהות אחר פסח אין אוסר תערובתו ע׳ סי׳ תנ״ג ועח״י כאן מעמיד י״ל הוי כבעיניה יע״ש. ומ״ש חרדל בלי קמח מותר לשהותו ה״ה עם קמח בלי מים דמותר לשהותו ואפשר למאן דחייש לרש״י בסי׳ תס״ב אין לשהותו וטוב למכור לעכו״ם ומיהו יראה שא״צ לאהדורי כ״כ למכור דבעת הדחק שרי אפילו ללוש בהם ולאכול. ומ״ש בשם הרוקח חרדל שלא יהא טחון בקערה חמץ דחריף ודוחקא מפליט ומבליע ולא מהני אב״י ונ״ט בר נ״ט עסי׳ תמ״ז בזה. ומיהו קמח חטים שלנו לתותים חמץ הוא וצריך למכור אף בלי מים ואם הפי׳ נתערב קודם פסח תערובת ממש אלא שיכול לשהותו אחר הפסח הוי לכתחלה אין ללמוד בפחות מששים שרי תוך הפסח די״ל מעמיד או ניכר ומיהו מדלא מפרש בפשיטות נתערב פחות מששים משמע בפסח דיעבד אף פחות מששים שרי עח״י בתנ״ג וכאן ואי״ה במ״א א׳ יבואר עוד:

מ״ש המחבר שיש בו מים דאל״ה מי פירות לבד אין מחמיצין והר״ב בתמ״ב ס״ד דאין ללוש במי פירות לבד דחיישינן לפירש״י יע״ש בחרדל בלא״ה אין אוכלין בפסח הקטניות ושאר מיני טבולין חומץ יין עם קמח בלי מים להמחבר שרי והר״ב סמך אמ״ש בתס״ג ס״ד ועסי׳ תס״ב במ״א זיי״ן במלח. ע׳ פסחים מ״ם ב׳ במשנה ר״מ אוסר וברייתא שם לתרומה ישרף מיד ולחרדל ר״מ אומר ישרף וחכ״א יאכל מיד וברא״ש שם כפי הנראה גירסתו במשנה ור״מ אוסר ור״י אומר ישרף מיד אם לא שט״ס הוא. ומ״מ בברייתא וגמ׳ שם מבואר דישרף מיד ולרש״י פסחים ל״ה ב׳ ד״ה מי פירות מוקי למתני׳ במי פירות לבד ולהרא״ש ושאר פוסקים עם מים ואכתי נוקשה הוי עסי׳ תס״ב ובטור שם ונוקשה אף למ״ד מ״ה איסור כרת א״ב א״כ ליכא למילף מנותר שכן כרת ע׳ פסחים כ״ז ב׳ וי״ל במה הצד מערלה וחמץ תוך זמנו והיינו לפירש״י דר״פ א״ע דנוקשה ב״י ואפשר ל״פ ע׳ תוס׳ ריש פסחים שיאור ישרף ואפר נוקשה ותערובות למ״ד מ״ה אסור י״ל לא עדיף מחמץ גופא דאפרו שרי יציבא בארעא כו׳ וע׳ תמורה אלו הנשרפין כו׳ ואין להאריך: