אין עט״ז ועמ״א ד׳ שלא לקדש וער״מ וא״ר ו׳ וט׳. הסכימו להמ״א ומשמע אף ביש בית סמוך לבית הכנסת ואכלו אורחים שם אפשר דאין מקדש בליל פסח וצ״ע. ואין מקדשין בב׳ הלילות בבית הכנסת. ועסי׳ רס״ט בב״י וב״ח ולטעם רבינו יונה והב״ח שם אפ״ה בליל פסח י״ל כ״א מטריח ושומע הקידוש מבקי יע״ש. ועיין לבוש הקשה דעניי ישראל בלא״ה א״י דאין קידוש אלא במקום סעודה יע״ש וי״ל עניי ישראל קאי נמי אאורחים ומעולם לא היה התקנה לקדש בבית הכנסת בלילי פסח:

מ״ש הר״ב וע״ל ת״ץ ס״ג מקרא קודש ע״ש בט״ז ומ״א ב׳ אנו אומרים ותתן לנו באהבה מועדים לשמחה כו׳ את יום חג המצות הזה מקרא קודש כו׳ וכשחל בשבת יאמר אח״כ עוד באהבה מקרא קודש וא׳ באהבה קאי על י״ט הכלל קבלו באהבה כו׳ ובשבת קבלו במרה ג״כ באהבה עיין לבוש מלת והשיאנו עיין א״ר בשם הרד״א י״א מלשון רוממות וגדלות ב׳ מלשון משיאין משואות האר פניך ג׳ מל׳ ישא פרעה יעלה זכרונינו ד׳ ואשא על כנפי נשרים והנכון מל׳ דורון ויבא משאות יע״ש. וי״ל מקדשי שמך מעין החתימה לא אוהבי שמך וכן בשבת וכ״ש הוא עסי׳ רס״ז. בלבוש מדליקין ב׳ נרות ומברכין להדליק נר י״ט ועיין בה׳ שבת היינו בביתו ועיין מאיר נתיב נשא כו׳ והשיאנו בחסרון נו״ן השורש יע״ש. עסי׳ ע״ר במה מדליקין א״א בי״ט כשחל בשבת ולא בשבת חה״מ יע״ש. עיין לבוש וא״א מעריבים כשחל בשבת שמא יטה הנר עסי׳ ער״ה ומותר לומר הגדה בשבת אצל הנר יע״ש ומ״מ יפה להדליק נר קנדילא טוב יותר משמן לומר הגדה יע״ש בזה:

צריך עט״ז ועפר״ח ומנהגינו שאין מזכירין של שבת ביעלה ויבוא וה״ה שבת חה״מ אין מזכירין ביעלה ויבוא של שבת דיש בו טעם הרא״ש וטעם המרדכי ובי״ט שבת שכבר הזכיר שבת בפתיחה. ועמ״א ה׳ ואי״ה שם יבואר. מ״ש המחבר שכח אתה בחרתנו ואמר יעלה ויבוא יצא וצ״ע אם שכח יעלה ויבוא ואמר והביאנו וזוכר שבת ומועדי קדשך אם יצא א״ד בעינן דוקא שיזכיר הפרט דחג המצות כו׳ ואם הזכיר כן י״ל דיצא: