וחוץ עט״ז עמ״ש בפתיחה והנה בתקי״ח במ״א האריך ואם נאמר דהוצאה והבערה מ״ה הותר לגמרי רק מדרבנן אסור שלא לצורך כלל ועיין לבוש ויהיה כאן הפירוש חוץ מהוצאה והבערה וכפשוטו ולפ״ז לכאורה עירוב חצירות א״צ בי״ט דהוי גזירה לגזירה ועמ״א תקי״ח אות ג׳ וה׳ ולומר דמתוך ל״א רק בהוצאה והבערה אבל בשאר לא וההיא דסי׳ תקי״א וביצה כ״א ב׳ חמין לרגליו לאו משום מתוך אלא הבערה מותר מתוך ולית שם בישול דחמין לרגליו אין יס״ב ולית בישול ועי״ד סי׳ ק״ה בש״ך אות ה׳ ובהלכות שבת וזה דוחק ומשמע דעכ״פ בבישול אמרינן מתוך עמ״א תקי״ח ויהיה הפירוש חוץ מהוצאה והבערה אע״פ שאינם בא״נ עצמם כ״ש בישול כו׳ ועמ״א והדברים ארוכים ואי״ה בתק״א ותקי״ח אבאר עוד בזה. ועיין עולת שבת:

קצירה עט״ז צידה אע״ג בחד טירחא הוי עובדין דחול עב״י אבל קצירה וטחינה קשה למה לי טעמא שימנע משמחת י״ט בלא״ה דקוצר לימים הרבה הוי שלא לצורך היום דאסור וי״ל מטעם הואיל ועמ״א ד׳ ומצה אפויה עסי׳ תק״י אות ט׳ כהרשב״א ז״ל בורר אסור בי״ט ועסי׳ שכ״א סי״ב דבשבת ג״כ אין טוחן אחר טוחן ומ״מ ברי״ב אייזי״ן שם אסור ובי״ט שרי בכלי ועמ״ל הלכות חמץ ומצה פ״א ה״ג מגיה דטוחן עד דק כקמח י״ל יש טוחן אחר טוחן יע״ש א״כ בשבת מ״ה אסור וי״ט מותר למ״ד טחינה מד״ס אטו ימנע משמחת י״ט וכה״ג לא חשו שאין דרך לרבות כ״כ בטחינת פלפלים ברחיים עב״י ולמ״ד טחינה מ״ה אסור צ״ע בטחינת פלפלין ומצה כה״ג ואי״ה לקמן יבואר עוד:

אין עט״ז הר״מ ז״ל פ״ה מהלכות י״ט ה״ב ומ״מ שי״א שאין משמשין בב״ח. והנה י״ל שביתת בהמה מותר בי״ט הא מחמר מ״ה אסור עפר״ח כאן ובב״י והיינו משא שא״צ כלל בי״ט דלאדם מ״ה אסור ה״ה כשמחמר אחר בהמה עמ״א רמ״ו אות י״ב ולשון המחבר משמע לכאורה מ״ה אסור והיינו י״ל מחמר ועב״י במ״א ה׳ יבואר עוד:

ואסרוהו עט״ז ריש ביצה ועסי׳ ש״י ושי״ח בשבת במוקצה מחמת מיאוס ומחמת איסור יע״ש היכא דלא דחייה בידים יע״ש ועמ״א כאן אות ו׳ ואי״ה יבואר:

ומותר עט״ז באוצר פירותיו ועצים שא״צ שירשום הא ב״ח צריך שירשום אסור להכין מי״ט לחבירו ואי״ה במ״א ה׳ יבואר עוד: