לעשות עט״ז ובתק״א אות ב׳ ועמ״א כאן א׳:

לרחוץ עט״ז הכלל הן א״נ או מתוך בעינן שוה לכל נפש דוקא ועסי׳ תקי״ח לכאורה מתוך דוקא הוצאה והבערה הא שאר מלאכות לא וחימום לידיו א״נ ממש הוא להר״ן בתק״א אות ב׳ ואי״ה במ״א כאן א׳ יבואר. והנה טיטו״ן בי״ט עמ״א תקי״ד אות ד׳ לאסור דאין שוה לכל נפש. והראה לי התורני מוהר״ר שאול בן הר״ב הגאון מוהר״ר אליעזר נכד הגאון מוהר״ר הילמן ז״ל שהיה אב״ד בק״ק מיץ חידוש בפני יהושע שבת ל״ט ב׳ תוס׳ ד״ה וב״ה מתירין דבר שהוא לרפואה כעישון טיטו״ן אף דגם לעונג שוה לכל נפש מיקרי לרפואה יע״ש. גם שם הביא אי דבר שאין שוה לכ״נ מ״ה או מדרבנן יע״ש. והנה אני רגיל לשתות טיטו״ן בי״ט כמנהג עולם לרפואה ובפרט כהיום ממש שוה לכל נפש ולקרוע הנייר צריך מעי״ט גם נייר שכתוב בו אותיות יש לאסור דהוי מוחק מדרבנן עכ״פ וקריעת נייר בי״ט י״ל אב מלאכה הוא כל שאין מקלקל עשו״ת רלב״ח אחד קרע סידור בחמתו וע׳ הלכות שבת הביאותיו בשם הר״מ ז״ל ואי״ה בתקי״ד יבואר עוד:

אבל עט״ז ועמ״ש אי״ה באות שאחר זה:

ויש עט״ז משמע דאין שוה לכ״נ מ״ה אסור ע׳ אות א׳ ומש״ה אבר אבר אסור ועי׳ פנ״י בחידושיו למסכתא שבת שם דף ל״ט ע״ב יע״ש:

אדם עט״ז בשכ״ג ה״ו ועשי׳ שכ״ו במ״א ח׳ כאן הראה לשם וב״ק מותר בפשיטות יע״ש. להחם מים למקוה קרה מאוד ויש כמעט חולה שאין סכנה אפשר לכאורה לומר כעישון טיטו״ן באות ב׳ בשם פני יהושע דמיקרי שוה לכל נפש כה״ג גם איסור הרחיצה בחמין כאן רק להפשיר הקור לא שיהא חמין וע״י עכו״ם י״ל דשרי ומ״מ לא רציתי להתיר זה דאוושא מילתא טובא ינהגו כאן ק״ק פפד״א שלא להחם בי״ט וכאמור:

ולמתקן עט״ז דאף בחול שוה לכ״נ אלא שאין מצויים להם בחול:

אפי׳ עט״ז ועמ״א אות יו״ד ובא״ר ואי״ה במ״א יבואר בזה:

כוס עט״ז פסיק רישיה בדרבנן עיין בהל׳ שבת מזה. ומ״ש בכהנים לאיסור אפילו הושם מעי״ט למים ובמ״א אוסר י״ל במים לא ע״י הכהנים כמ״ש א״ר ז׳ משנ״ב ס״ט למלול ביד בשמים דביד אין שייך מוליד ריח וי״ל להט״ז התם אין מכוין ופ״ר בדרבנן ולא ניחא ליה שרי משא״כ כהנים מכוונים לכך להשים שמן במים מתיר בא״ר דשמן שם אין מוליד ריח חדש וסחופי כסא אסור דאין שם רק ריח לחוד יע״ש וליתן בושם למים ולסנן אח״כ אסור אף לא״ר יע״ש. ועסי׳ תרנ״ח ס״ב פסק הר״ב דאסור אתרוג על הבגד א״כ משם ע״כ קולא שמן במים וידי הכהנים ועשו״ת ח״צ ז״ל ועמ״א בתרנ״ב ובהל׳ שבת מזה: