עכו״ם שהביא דורון עט״ז ביצה כ״ד ב׳ ואע״ג דאין מוקצה בשל עכו״ם עסי׳ ש״י ס״ב ושכ״ה ותצ״ז ס״ג מ״מ במחובר וצידה אסרו אף בשל עכו״ם עיין לבוש ולהלכה כו׳ ועיין מ״ש אי״ה באות ב׳ ובמ״א מזה ותצ״ה במ״א ד׳ צידה קצירה דרבנן עיין אות ס׳ ואי״ה במ״א יבואר:

אינו עט״ז והעלה דכל שיש דחק אף לבע״ה מותר וז״ש הר״ב אורחים וכה״ג דכל אורחים נשים כשעת הדחק וה״ה לו לעצמו כן דמ״ש. ועיין בלשון הלבוש בזה:

אסור עט״ז עיין אות א׳ ובמ״א א׳ ויו״ד במוקצה דצידה ומחובר אף בשל עכו״ם אסור ולערב א׳ בב׳ י״ט של גליות מותר מיד וא״צ כדי שיעשו כיון שהעכו״ם לצורך עצמו תלשן ליכא למיחש למידי ומ״ש ואין זה לד״ה היינו לרש״י י״א דאף לצורך עכו״ם כ״ש בעינן שלא יהנה ממלאכת י״ט עיין אות א׳:

אפילו עט״ז בס״ז כצ״ל באות י״ג ועיין באר הגולה יו״ד בשם הר״ן דאפי׳ בי״ט שני ולא הוי כס״ס דדרך לתלוש ולצוד ביומו ולפ״ז הוי ב׳ ספיקות שמא נלקטו אתמול ושמא לצורך עכו״ם יש לאסור ועסי׳ שכ״ה ב׳ דיעות והלכה כדיעה א׳ לענין כדי שיעשו וכאן בכלל זה כ״ש לאסור ועא״ר:

עכו״ם עט״ז עמ״א י״ג ותק״ג אות י״א ובי״ד ש״ב בש״ז וש״ך אות ב״ג היינו ג״כ דיודע שאסור לישראל שעטנז יע״ש ובש״ך שם ג׳ היכא דאיתחזק י״ל אין נאמן והכא חזקה עתה נלקטו ועד עתה מחובר היה ואי״ה במ״א יבואר בזה:

יש אומרים עט״ז אע״ג דיומא אריכא לחומרא מ״מ ל״ג בזה והלכה הכריע הר״ב כו׳:

יש להחמיר עט״ז עס״ב ואי״ה במ״א יבואר:

אבל עט״ז באות ב׳ כתב בטלטול מותר ע״כ תמה כאן ואף דלר״ת כן הא לסמ״ק י״ל דאסור לאחרים ואף בטלטול מ״מ הואיל ופסק הר״ב דלצורך אורחים שרי תו מתירין בטלטול אלו מקלעי אורחים וכמו חוץ לתחום בס״ה והר״ב י״ל סובר כל שאין אורחים לפנינו אסור בטלטול מדרבנן והואיל מ״ה מותר לא מדרבנן:

למי עט״ז ועמ״א אות ח״י אף חוץ ליב״מ דמ״ה לא החמירו בו לאחרים דאין מפורש בקרא יע״ש ולפ״ז עשה עכו״ם מלאכה דרבנן בשביל ישראל זה מותר לאחרים ועסי׳ שכ״ה ס״ח ועיין עולת שבת תחומין הקילו דלישראל אחר הוא תוך התחום ואין איסורו שוה בכל ומ״מ יראה דיש לצדד לקולא באיסור דרבנן וחוץ ליב״מ הטעם דלא מפורש ומעביר ד״א ברה״ר דהלמ״מ מפורש מיקרי דבכלל הוצאה הוא והעד שחייב מיתה עליה ער״ן משנה פכ״ג אבות מלאכות ארבעים חסר אחת והבן ואי״ה במ״א ח״י יבואר עוד. תצ״ה במ״א ד׳ צידה וקצירה דרבנן י״ל בין תחומין עיין אות א׳:

אבל עט״ז ומוקצה דחוץ לתחום לא הוי דאין הכן בש״ג ועיין בט״ז אות י״ו ובמ״א כ״ז ואי״ה שם יבואר:

בתוך עט״ז וסתם עיר מוקף לדירה וסתם מבצר אין מוקף לדירה ועיין ה׳ שבת ולבוש כאן וגם במה שחלק בין תחומין דאין שוה בכל עיין אות ט׳ בזה:

ולערב עט״ז תחומין דרבנן או שאין מפורש בתורה אף ג״פ או שאין איסורו שוה בכל דמה שהוא לזה חוץ לתחום לאחר תוך תחום עיין לבוש ומ״א ח״י:

אם עט״ז בס״ג ועמ״א י״ב ומ״ש דשיל״מ ולפ״ז אם יתקלקל עד הלילה י״ל מתירין בספק כזה ובמינו מחובר וצידה אם מצוי בעיר פירות תלושים ודגים מ״מ י״ל כהר״ן ורבינו יונה דרך לתלוש היום ולצוד היום:

מותר עט״ז ועמ״א כ״ה ובמלאכה דרבנן צ״ע די״ל דוקא תחומין דל״ש בהו כ״כ מוקצה ועיין אות י״ז ומ״א כ״ז ואי״ה שם יבואר עוד וי״ל בשל עכו״ם אין הכן כ״א במלאכה ד״ת לא חלקו וצ״ע:

מותר עט״ז לרש״ל ז״ל לרש״י שלא יהנה אף בדרבנן שייך והט״ז כתב דאף לרש״י בתחומין ל״ש שלא יהנה רק קנס בעלמא ועיין אות ט׳ ויו״ד והלכך כה״ג ל״ש קנס ושרי אף לרש״י ומ״ש שישראל שולח דורון שיוכל לבוא לפני י״ט עמ״א כ״ו בזה ואי״ה שם יבואר עוד. ומ״ש הט״ז תחומין י״ב מיל כו׳ בתה״ד פ״ג טעם דל״ש זה לר״ת הא לרש״י שלא יהנה י״ל יב״מ אסור שנהנה מאיסור תורה ולבסוף כתב דאין מפורש בתורה עמ״א ח״י ואי״ה שם יבואר עוד:

ודוקא עט״ז ובתקי״ח כתב דח״ל אין מוקצה דאין הפירות עצמן מוקצים כאוירי דליבני בתחומין דרבנן ויב״ח י״ל ואי״ה במ״א כ״ז יבואר ועא״ר: