הצריכים עט״ז עמ״א ב׳. עיין עולת שבת בשם יש״ש פ״ק סי׳ צ״ד קטן אף אם יוכל להניח אצל האם שרי והניח בצ״ע יע״ש לולב דוקא צורך היום ה״ה ספרים ללמוד בהם שיעור הוי צורך היום ובע״ש כתב די״ל אף שאר דבר מצוה צ״ע ועא״ר דוקא מצוה צורך היום ות״ת והגית יומם ולילה כתיב:

מותר עט״ז חוץ לעיר י״ל יש דיעות דהוי רה״ר גמור. ומשמע כל שאוסר בשבת טלטול כלים שלא לצורך כלל רק מחמה לצל שרי ה״ה בי״ט כן ואסור לטלטל אף בבית כ״א ע״ד היתר בשבת ועסי׳ ש״ח:

אלא עט״ז עא״ר דקוץ יש חשש היזק יותר משפוד ומ״ש הט״ז אם רוצה לצלות שנית כשר שרי היינו ליקח אח״כ העץ ולצלות בו אבל קודם לזה אסור. ועב״י בשפוד כלי מתכות וכדומה שהוא כלי משמע דשרי אף לאחר צליה לטלטל לצורך מקומו ככל הכלים ורי״ו אוסר כיון שאין כלי ממש רק מעשה קוץ קעביד יע״ש ועיש״ש פא״צ סימן כ״ד ובתוס׳ ביצה כ״ח ב׳ ד״ה רבינא וברש״י שם שצלו בי״ט לכאורה דאי בעי״ט בשפוד כלי לשמואל לית ליה מוקצה משא״כ בי״ט הוי ליה כעין נולד ועיין עולת שבת ובתוס׳ יש לפרש בב׳ אנפין ועיש״ש ולמ״ש י״ל דלהטור מפרש כפשוטו ורי״ו מפרש דמעשה קוץ קעביד יע״ש. פראפי״ן ציה״ר לכאורה תליא במחלוקת ומיהו המחבר פסק בש״ע דוקא עץ שאין מיוחד ובשבת ג״כ מותר לקדוח בו בתלוש:

מותר עט״ז ומ״א אות ז׳ ואי״ה שם יבואר בזה:

מתחילין עט״ז אותן קנים הגדלים במים וצריך לשבור אותם ולעשות מהם חבילות קטנות אסור על ידי ישראל ועל ידי עכו״ם י״ל לצורך י״ט:

נוטלים עט״ז אין הזמן מסכים כעת ואי״ה במ״א יבואר בזה:

בית עט״ז ועסי׳ תקט״ו בזה ובמ״א שם אות כ״ז מזה ואי״ה שם יבואר: