ומ״מ יאמר פירוש אחר התפלה. ט״ז וברכת התורה מבואר בסימן מ״ז ס״ח שיש ליזהר. עב״י כאן ואם כן לא יאמר ב״ה אחר התפלה כי שמא קרא על אתר וק״ש סגי וכדומה. והנה יש לראות אם מתכוין שלא לצאת בברכת אהבה רבה ידי ברכת התורה שפיר דמי דנהי דברכות א״צ כוונה (עיין סימן ס׳ במ״א אות ג׳ ור״ט אות ג׳ ואי״ה יבואר) מ״מ היכא דמתכוין שלא לצאת שפיר דמי ומברך אח״כ ב״ה וכ״ת להרבות בברכות אין רשאי הא ליתא דוקא בחנם אין להרבות הא כה״ג דספק הוא שפיר דמי להתכוין שלא לצאת בא״ר וכדאמרן. והפר״ח כתב דאפ״ה יאמר ב״ה ואזיל לשיטתיה בסימן מ״ז ס״ו ואנן כפסק המחבר שם קיי״ל. עוד כתב שם חידוש דין אם לא אמר ברכת אלקי נשמה אין אומרים אחר התפלה שכבר נפטר בברכת אתה גבור מחיה המתים וכן כתב ריש סימן מ״ו בשם הירושלמי קצת ומשמעות המחבר והר״ב אינו כן וי״ל ג״כ לכוין שלא לצאת כאמור. ובלבוש כ׳ בהג״ה אפי׳ ברכת התורה לשיטתיה בסימן מ״ז וכמ״ש שם דסובר ק״ש לאו לימוד הוי משא״כ להמחבר שם ספק הוא ובע״ץ כתב אף ב״ה ובא״ר השיגו מטעמא דאמרן: