אינו עט״ז גמרא מ״ק יוד ב׳ והאידנא כל החובות הוי ספק דבר האבוד ושרי ועמ״א תקל״ז ספק דבר האבד שרי וכאן לית איסור תורה כלל אף למ״ד חה״מ מ״ה אסור עסי׳ תק״ל כאן אין עושה מלאכה רק איסור סחורה משום טירחא או שמא יכתוב כמ״ש הב״י בשם המ״מ ועי״ן פרישה ומ״א אות א׳ ואי״ה שם יבואר מש״ה יש להקל השתא ולתבוע הלואה אפי׳ בבית דין ומיהו אם יש לו משכון בטוח אסור ולקמן יבואר עוד בעזה״י:

ונ״ל עט״ז דוקא מופלג בעשירות הא לאו הכי שרי והביא ממס׳ בבא מציעא איזהו נשך עי״ן ע״ב ד״ה תשיך דהאידנא חשיב כדי חייו אם לא שמופלג בעשירות ולענין רבית י״ל אף מופלג בעשירות שרי דמ״ש משאר משא ומתן עי״ד קל״ט בט״ז וש״ך אות ב׳:

וה״ה עט״ז יום השוק אסור הא יום השוק הנקרא קראסני טאג בפולין זה הוי כיריד ושרי ויום השוק החנות קצת סגורה ולצורך שמחת י״ט שיהיה בריוח שרי:

אלא א״כ עט״ז דיריד שרי רווחא דהוי דבר האבד כיון דלא שכיח ה״ה וכ״ש מציאה חילוק דהתם אדם נותן מממונו בסחורה כדי להרויח. וזהו עיקר משא ומתן ואם לא רוח מקרי קצת הפסד מקרן ועוד התם לית מלאכה משא״כ מליחת דגים ולתי׳ א׳ כל מציאה אף דלית מלאכה רק טורח רב אסור ול״ד לסחורה כה״ג:

לסוף עט״ז כ״ה בטור ב׳ הדיעות דאתי להערים במו״מ ויתן לו מעות שיה׳ המקח חל לאחר י״ט ועב״ח דוקא לחבירו הא לעכו״ם ל״ג דאתי להערים ושרי ועיין בהג״א פ״ק דמ״ק וצ״ע קצת. ויראה דמ״ש שם להשתיק דנראה דרגיל בכך וכפרקמטי׳ גמורה הא באקראי כה״ג י״ל לעכו״ם שרי כה״ג יע״ש:

אבל עט״ז מזמן בציר לבצרו שרי ליקח על כל השנה שאם יקנה אחר המועד יתייקר הוי דבר האבר אבל יותר לצורך שנה אסור אא״כ הוא דבר דאין שכיח כ״כ בזול אז מותר כירידם כמ״ש בהג״ה:

ועי״ט אחרון של חג עט״ז בב״י כתב ואפשר כו׳ ועב״ח דלהטור משמע אף ערב יום טוב אחרון של פסח שרי לעטר ואם כן די להחמיר לעטר הא פרהסיא יש לומר אף להב״ח ז״ל שרי ועיין פרישה ואי״ה במ״א אות י״ו יבואר עוד בזה: