אין עט״ז ב׳ אחיות אפשר ה״ה ב׳ אחים כה״ג וצ״ע. וע׳ אה״ע ס׳ ס״ב מזה ושם יש לישא נשים רבות כא׳ ואין מערבין שמחה בשמחה והוא בר״מ ז״ל פ׳ עשירי מה׳ אישות הי״ג וא״י איך עושה בשמחה אם ישמח בזו ז׳ ימים והשנייה תמתין עד אחר מלואת ז׳ לזו צ״ע ויעקב אבינו למה לא נשא רחל אמנו מיד ויתנהג כן וערא״ם פ׳ ויצא.

ומותר ליארס עט״ז מ״ק ח״י ב׳ ולכאורה זה לס״ד הא למאי דמסיק אירוסין בלא סעודה ליכא שמחה בלא״ה שרי אירוסין אלא דנ״מ לכתיבת התנאים ומ״ש לאסור סעודה א׳ אחר השידוכין י״ל לשיטתיה באות ג׳ דסעודה א׳ של נשואין ברגל אסור וה״ה בחה״מ וה״ה סעודה א׳ של תנאים שמחה לו וה״ה סעודת אירוסין י״ל דאסור סעודה ראשונה אחר אירוסין והא דמתיר בש״ע לסעוד שלא בשעת אירוסין היינו סעודה שנייה ועי׳ פסחים מקום שנהגו ומיהו בבית החתן שלא עם הכלה י״ל דמודה דשרי ועא״ר דמתיר ובש״ע משמע סתם כל שהיה אירוסין או נישואין קודם המועד שרי סעודה א׳ במועד כ״ש סעודה א׳ אחר תנאים שהיה התנאים קודם המועד וי״ל אף שהיה במועד כל שלא בשעת כתיבה שרי ואירוסין בסעודה היינו לקדש בסעודה אסור עמ״א ב׳ וסעודת תנאים י״ל דשרי אף בשעת הכתיבה וי״ל בזה הואיל והט״ז מחמיר בכל ענין:

ובלבד עט״ז סובר מ״ש המחבר ס״ג בסעודה שנייה לא סעודה א׳ עמ״ש באות ב׳ ועמ״א ועא״ר:

סעודה עט״ז פדיון הבן אף שלא בזמנה שרי דאין שמחה אלא נישואין ואירוסין וה״ה סעודה א׳ אחר התנאים כמ״ש באות ב׳ ועמ״א ה׳:

שתוכל עט״ז אף זקינה שרי בתכשיטין ובין בחולה או אלמנה שרי להתקשט: