שינת קבע עט״ז דל״ת מדהגיה הרב שינת קבע י״ל דוקא על מטתו דז״א וכ״כ בב״י ומש״ה השמיט המחבר דסתם שינה הוא קבע דאל״כ מתנמנם קרי ליה ועיין אות שאח״ז ואי״ה יבואר עוד:

אבל עט״ז המחבר משמע דפוסק כל שישן אף בתוך הסעודה אסור אא״כ התנה ועב״י בשם הר״מ ז״ל ושכן י״ל דעת הרי״ף ועד״מ ומ״א אות ב׳ אבל הט״ז צידד כפי׳ פשטי׳ דהרי״ף דתרתי בעינן גמר וישן בעי תנאי דמידי דרבנן הוא עב״י בזה ואף דנדר ד״ת הוי עי״ד בזה ועמ״א תקס״ג א׳ יע״ש:

דבשתיה עט״ז הנה בהר״ב עם המחבר ג״כ נוהג דין דשו״ת מ״ע כמ״ש בפריי לי״ד ובא״ח כאן בהנהגות או״ה דמה שמביא הר״ב וי״א לא לקבוע הלכה כן כ״א היכא דמפורש ועמ״א כאן. ואי״ה שם יבואר עוד: