מעומד עט״ז ב״י בשם הגמי״י בשם סמ״ק ועיין סי׳ ח׳ בציצית וברכת המצות כולן בעמידה והמצות גופא צ״ע ועא״ר בסימן ח׳ וב״ח וע״ת בזה. תופס התינוק א״א למול מחמת ברכה וי״ד רס״ה ס״א ברכה להכניסו ופריעה יוצא בברכה הא׳ וצריך לעמוד ואם לא היה בבה״כ צ״ע:

לשמוע קול שופר עט״ז דהתוקע לתוך הבור התוקע עצמו לא יצא דקול הברה שמע כשהוא חוץ לבור ושופר תוך הבור ועיקר השמיעה עב״י ופרישה האריך ואי״ה בתקפ״ז יבואר אם התוקע בחוץ ושופר בפנים אם יצאו אותן העומדים בפנים. אין לומר בקול שופר דמשמע שצונו ה׳ לציית בקול שופר מה שיצוה וזה אינו אלא שצונו לשמוע קול של שופר. ואם בירך דיעבד בקול שופר או לתקוע בשופר עמ״א אות ב׳ משמע לכאורה לתקוע יצא בקול לא יצא ועפר״ח כתב לתקוע לא יצא דאין זה גמר המצוה יע״ש וצ״ע. וספק ברכות יראה לקולא ואי״ה במ״א יבואר עוד:

ולא עט״ז וצריך להבין דבריו דמכל מקום אף אם הראשון כבר יצא ידי חובתו אפילו הכי לא הוי דיעבד עכ״פ ברכה לבטלה דכל הברכות אע״פ שיצא מוציא אחרים ידי ברכה ועב״ח כתב דלבקי יש לומר שאין מוציא ודוקא לשאינו בקי לכך אמר דיוצא הא׳ בתקיעת השני אם כן אף לבקי הדין כך ובשם הגאון ר׳ ליב חנליש מלובלין ז״ל כת׳ דדמי לר״ו בתורמסא דנפל מידו צריך לברך שנית קמ״ל כאן כיון דבירך לשמוע ולא נאבדה התקיעה ממנו שיוצא בשמיעת השני יע״ש והנה בתע״ג בקידוש דוקא שאינם יודעים יע״ש. ועסי׳ ר״ו ס״ו בתורמוס יע״ש ולפ״ז במברך לתקוע שופר דלהב״ח דיעבד יצא עיין מ״א ב׳ ולא יכול לתקוע לכאורה יברך השני דמראשון נאבדה התקיעה ודעתו היה לברך על תקיעתו דוקא וגרע מאם כבר יצא י״ח דעתו היה שיצאו אחרים בברכתו אלא דז״א דלתקוע ג״כ הכוונה השמיעה ועסי׳ ר״ו להלכה בתורמוס. ואי״ה במ״א יבואר עוד:

אחר תוקע עט״ז עב״י וב״ח בזה והעיקר הם תקיעות דמעומד בתפלת מוסף על סדר הברכות זכרונות מ׳ שופרות ויבואר לקמן אי״ה בסי׳ תק״ץ בזה יעיין לבוש:

מובטח עט״ז בקכ״ח ס״כ פסק דאין מובטח אף שיש אחר לא ג״כ וכאן באין אחר אע״פ שאין מובטח יתקע על סדר הברכות ועמ״א אות ט׳ ויו״ד דאין מובטח יתקע אחר התפלה יע״ש ואי״ה יבואר:

כי המתחיל עט״ז ועסי׳ תקצ״ב במ״א אות ו׳ ז׳ ואי״ה שם יבואר עוד:

אינו עט״ז עמ״א י״ב ואי״ה שם יבואר. אירע להם אונס יבינו ויחזרו בתשובה ע״ש. לפני המלך ה׳ המלך דין כמו המלך הקדוש ה׳ רחמים הריעו בשופר והכנעו קודם שיהא ח״ו דין מרחמים והצדיקים מהפכין דין לרחמים. שופר בוי״ו שי״ן אע״פ שטן אפ״ה וי״ו ואין פגע רע כי היא נתהפך מרע לטוב וממליץ טוב עלינו ע״ד ומלאך רע בעל כרחו יענה אמן גם אמרם ז״ל שלש״ש נתכונו ה׳ יתן הגאולה ויבולע המות לנצח וישאר הטוב אמן. המתפלל שחרי׳ הוא מקרא להתוקע עא״ר ט״ו בשם ד״מ ובמקום שיש מ״ץ הוא מקרא הש״ץ בתפלה לא יפסיק להקרות יע״ש: