אפילו עט״ז יראה הציון שייך ברישא ואפילו כו׳ כרבנן דר״י דירת עראי סגי הלכך עליונה שם סוכה עליה ומפסל תחתונה עיין סוכה יו״ד א׳ וב״י כאן ועב״ח כאן הרי״ף נמי פוסק כשמואל י״ט בעינן והגי׳ ברי״ף איזה תלמיד כ״כ ועיין פני יהושע שהקשה מר״פ הישן שהביא הרי״ף לדשמואל ולמ״ש הב״ח א״ש הביאותיו בתרכ״ז. ועיין לבוש. והנה יש להסתפק כמה יהא רוחב הסכך תחתון ועליון ואם נעץ ד׳ קונדסין וסיכך עליהן למטה תחת סכך העליון ויש אויר בין סכך תחתון לדפנות י״ל התחתון כליתא דמי ומתכשרא בעליון א״ד כל שהתחתון צלתה מרובה אין סכך עליון מהני כלל ויושב בתחתון בלי דפנות וא״י י״ח אבל אם תחתון מסוככת כהלכתה עם דפנות וסיכך למעלה ע״ג הגג ארובה בלי דפנות או שאין בעליון דע״ד שיעור הכשר סוכה מתכשרא התחתונה דכ״ז שאין ראוי עליון לסוכה לאו סוכה תחת סוכה הוי דהא בעי י״ט גובה ג״כ וכל הכשר סוכה והבן וצ״ע. ובתרל״ג בט״ז א׳ יבואר אי״ה:

אפי׳ עט״ז תוספות סוכה ט׳ ב׳ ד״ה הא כרבינו תם דלא כרש״י יע״ש. ולהגדיל הקושיא כ״כ דכשעליון צלתה מרובה אף תחתון צלתה מרובה באילן כה״ג ליכא למ״ד דכשר. ועליונה פסולה אם א״י לקבל כרים ע״י הדחק ומלה אף בר״מ ז״ל פ״ה הכ״ב מוחק הכ״מ ועלח״מ שם דא״י י״ח בעליון אדם קל ברגליו תו תחתונה פסולה ודוחק גדול לומר שישער כ״א כפי מה שהוא ואדם שא״א לישב בעליון יי״ח בתחתונה ועדיין צ״ע:

אין עט״ז עא״ר ג׳ אם עבר ועלה יי״ח וי״ל הא הוי מה״ב כיון דא״א אם לא בעבירה עתוס׳ ריש לולב הגזול ואף בדרבנן מה״ב א״י י״ח ולכתחלה נמי בליל א׳ מ״ע שאוכל כזית פת שם לא אתי עשה ודחי לדרבנן כשופר בסימן תקפ״א סכ״א וכ״ב וצ״ע. עיין בגמרא כ״ג א׳ לר״י חג הסוכות שבעת ימים הראויה לז׳ ומכל מקום מ״ה חזיא משמע לכ״ע דרשא גמורא היא ובדף כ״ז ב׳ עשה סוכה בחג לרבנן דר״א מ״מ סוכה הראויה לז׳ נמי הוי דרשינן אלא שלא יצויר ואי בנה סוכה ברשות הרבים ע״ג בהמה ובשבת שביתת בהמתו ד״ת עכ״פ זה בהולכת ד״א ברה״ר או מרה״י לרה״י דלא עדיפא מאדם כמבואר וראיתי בתה״ד סוכה הראויה לז׳ ושבת בתוך ז׳ צ״ע דבלא״ה בי״ט א׳ אסור כפירש״י ז״ל ואולי למ״ש בסי׳ תקי״ד דביתו נשרף ואין לו מקום לאכול מותר לכבות דהוי אוכל נפש י״ל ה״ה דל״ג לעלות באילן ובהמה כה״ג ביו״ט דאוכל נפש שרי רחמנא מש״ה פי׳ דשבת תמיד בתוך שבעה לא ראויה לז׳ אי לאו דמ״ה שרי. וצ״ע לדידן באין לו סוכה אחרת כ״א באילן או ע״ג בהמה אי עולין בי״ט דהוי כאוכל נפש ומיהו שנשרף. ועפ״י בחידושיו במ״ש אין עולין בי״ט עב״י א״ח תקי״ד לר״י מכשירין וכאן לר״י הוא וא״ש בתה״ד ולרש״י י״ל ואפשר לעשות מעי״ט ועיין ביצה בזה. ורש״י כ״ב ב׳ דעבר ועלה יי״ח עמ״ש: