ואפי׳ עט״ז ב״י ובלבוש דעדיין לא נתבשל יפה והשמש מבשל ופי׳ הלבוש וב״י אחד הוא ועיין בכפות תמרים. ומשמע כל ג׳ סימנים בעינן וחסר אחד פסול עב״ח ולבוש ומגל כחלק דמי. וי״ל אם אין לו ערבה אם יקח צפצפה לי״א של בעל והרים דיעבד פסולה עי׳ בטור ותוס׳ ל״ד א׳ אם כן י״ל צפצפה הגדילה במים כשר דרוב גדילים בהרים אבל אפשר יש צפצפה גדל בנחל וכ״כ כפות תמרים ועב״ח וצ״ע וא״כ עכ״פ בלא ברכה יקח ועסי׳ תרמ״ט במ״א כ״ד וכ״ח אלא מקרא דיחזקאל משמע צפצפה פסולה וע׳ כפות תמרים וי״ל בזה ובמשנה פסולה י״ל לכתחלה עסי׳ תרמ״ה בט״ז זיי״ן. ובחה״ר משמע כב״ח דצפצפה אין גדל בנחל וצ״ע:

ורוטב עט״ז עב״י בשם הרא״ש סוכה ל״ד דערבי מרבינן ב׳ ערבות ושל הרים א״צ ריבויא ואף לכתחלה כשר בהרים ובלבוש לכאורה לא משמע כן. ועא״ר א׳ וחילפי גילא דיש שם לווי דכשר לכתחלה וכן אנו נוהגין אע״ג דמרבינן מערבי נחל ער״ן וא״ר ולרש״י י״ל בלא ריבויא כשר חילפי גילי וז״ש רש״י אישתני שמייהו צפצפה דחילפי גילא אף לכתחלה כשר אף לרש״י ואין להאריך:

ויש עט״ז מ״ש סימן דומה למגל יראה ברייתא שנויה דומה למגל כשר למסר פסול והכוונה לא לנקט צפצפה רק ב׳ סימני ערבה אדום ומשוך. ומ״ש דג״ז ילפינן מיניה עי׳ אות ב׳ ובר״ן וא״ר א׳ ב׳ דרשות מערבי יע״ש. ומ״ש ואכתי קשה לכאורה קושיא עצומה דלנקט רק ב׳ סימנים ערבה אדום ומשוך וצפצפה לבן ועגול וממילא חילפי גילא כשר וי״ל בדוחק דה״א דנקט כן לומר אע״ג דצפצפה מין ערבה היא אפ״ה פסולה דלא מרבינן מערבי ה״ה דלא מרבינן חילפי גילי גם כן קמ״ל דוקא ג׳ לפסול פסול מגל גדול (לפי׳ הר״מ ז״ל פגימות דקות ולרש״י ההפרש מסר ב׳ עוקצין ק״ק וע׳ בס׳ כפות תמרים) הא חילפי גילי כשר דאל״כ למה למיתני סימני צפצפה דממילא אימעט חילפי גילי דאין פיה חלק וצ״ע עדיין ועא״ר אות ד׳. ומ״ש ועל הקרא כו׳ צ״ל הכוונה דעיקרא פשטיה דקרא ערבי נחל הגדילים על הנחל רוב מין זה למענו צפצפה דגדילה בהרים ודרשא דמשוך כנחל לאו פשטיה הוא ודבר אחר הוא ואפשר הלמ״מ פירושו דקרא ועדיין קשה למה פרט דוקא הך סימנא דמשוך כנחל לחוד. ומ״ש ועל הטור כו׳ משום דהר״מ ז״ל פ״ז מה׳ לולב ה״ג וכ״ה לשון המחבר י״ל דחילפי גילי דומה למגל וצפצפה למסר (פגימות גדולות ולרש״י ב׳ עוקצין) אבל חילפי גילי אפשר קנה לבן כו׳ והטור נקט ח״ג אדום ומשוך מנ״ל זה וי״ל דאידך ברייתא נקט דומה למגל משמע כו׳. וער״מ ז״ל דבר זה הלמ״מ יע״ש משום דמשוך כנחל אין מפורש רק הלמ״מ פי׳ הקרא ומ״מ רוב גדל על הנחל משמע מפורש (הלמ״מ י״ל באין פי׳ לקרא) והר״מ ז״ל כתב נתפרשו וצ״ע קצת:

או עט״ז עב״י בזה וליכא כ״א נקטם ערבה אפשר לברך עליה דהוי כס״ס שמא כר״מ ושמא אף לולב כשר כה״ג כבסי׳ תרמ״ה בט״ז אות ז׳ ומ״מ צ״ע: