כמו עט״ז עי׳ בטור. ועב״ח שהלבנה מגיע יסוד המים יע״ש ומ״ש נוהגין להתיר אגודו של לולב בטור עב״ח מנענע להסיר טללים רעים ע״כ מתיר אגדו לנענע יפה ולפ״ז י״ל אגד א׳ נשאר ומצוה לאגדו זה אלי ואנוהו רק מתירין ב׳ קשרים הנוספים עסי׳ תרנ״א עט״ז א׳. ועא״ר אות אב״ג. ומ״ש שם שגזרו תענית על שאמרו פסוקי דזמרה והניחו טלית ותפילין בעוד לילה פסוקי דזמרה קשה קצת ופ׳ וידבר בלי יה״ר נמי כקורא בתורה:

ונוטלים ערבה עט״ז סוכה ע״ד א׳ ועב״י וב״ח ולבוש טעם שבחרו בגבולין יום ז׳ דוקא והט״ז תירץ שבז׳ גם במקדש היו מקיפין ז׳ פעמים ביום השביעי כו׳ ועסי׳ תר״ס הקפה בכל יום המנהג כך לא מנהג קדמונים שלא עשו זכר למקדש רק נטילת ערבה ביום הז׳ לבד. ועסי׳ תפ״ט ספירה בזה״ז י״א זכר למקדש מדרבנן משום דבזמן ביהמ״ק קיים הוי מ״ע בח״ל ג״כ משא״כ ערבה י״ל:

מ״ש המחבר ואין מברכין עליה דהוי מנהג נביאים ואמנהגא לא מברכין וקידוש ליל שני מנהג אבותינו והלל דר״ח מנהגא ומברכין עחה״ר סוכה מ״ד או מנהג שציוו חז״ל מברכין עליהם משא״כ ערבה הנהיגו נביאים כך והעם הנהיגו מעצמן אחריהם כך בלא ציווי לכך אין מברכין עליה יע״ש עסי׳ תכ״ב עא״ר ט׳:

יש מי שאוסר עט״ז ובה״ר כשיש לולב מקיפין בשניהם היינו לולב והושענא ואם אין לו לולב בעיר יקיפו בה״ר עם הושענא אבל בשאר ימי הסוכות אם אין לולב בעיר לא יקיפו כלל כמו בשבת שאין מקיפין עב״ח תר״ס. וע׳ בהג״ה סעיף ז׳ יותר טוב שלא ליטול ערבה כלל הן בנטילת לולב ולא בהקפה ועמ״א ח׳ ואי״ה שם יבואר עוד ובט״ז אות ה׳ ע״ש:

משום עט״ז ועסי׳ תרנ״ו סט״ו:

נ״ל דלאחר עט״ז דעתו ז״ל לאחוז הלולב והושענא עד קול מבשר שאז מסיר הלולב ואוחז רק הושענא ומא״ר אות כ״א ועמ״א אות ח׳ ובסידורים נרשם בשם מהר״ש בתענה אמונים להניח הלולב בידו וליקח הערבה יע״ש:

שלא עט״ז עסי׳ תרמ״ט במ״א אות ו׳ יע״ש ואות ב׳ שם לענין ברכה והושענא אין מברכין עליה ועא״ר תרמ״ט. וברשות עכו״ם היינו אע״ג בשעה שקצץ עדיין ברשות עכו״ם הוא ואחר כך נותן דמים מ״מ הוי כספק גזל שעשה ישראל בידים לכן טוב שיקוץ עכו״ם: