ח׳ ימי חנוכה עט״ז בב״י תירץ ג׳ תירוצים אחד שחלקו השמן לח׳ לילות ב׳ שנשאר הפך מלא בליל א׳ ג׳ שבנרות המנורה מצאו בבוקר מלאים היה לרז״ל להזכיר זה שבליל א׳ נעשה נס זה ולתי׳ הט״ז נשאר מעט בליל א׳ לחול הברכה עליו א״צ להזכירו כי לא תחול הברכה כ״א על דבל מה וזולת זה הוי בריה חדשה. ולומר דספיקא דיומא קבעום ח׳ י״ט עיין עטרת זקנים דא״כ הוי לקבוע ולברך ולהודות ולהלל מכ״ו ואילך. ובפר״ח שיום כ״ה על נצחון מאויבים והט״ז לשיטתיה באות ג׳ דא״כ יום כ״ה היה לקבוע שמחה וששון כמו פורים יע״ש אי״ה שם יבואר. עפר״ח וא״ת לא מצינו שום טומאה לעכו״ם וי״ל גזרו אינהו לקדשים כזבים יע׳ש ובא״ר קודם גזירה היה דלא מסמא בהיסט תקשה איך טמאוהו השמנים ולבוש כתב שהכניסו עכו״ם להיכל ומטמאה באהל עא״ר ג׳ בשם המי״ט ובר״מ ז״ל פרק ששי מהלכות אבות הטומאה ה״א וע׳ פ״ט מהט״ץ. ומ״מ י״ל שטמאו השמנים שנגעו בשרץ ונבילה בשמנים ועב״ח ולבוש די״ל פכין קטנים עיין ב׳ק בזה פכין קטנים יע״ש עמ׳ש אי״ה באות ה׳ לענין חש״ו ותרע״ה אות ד׳ בט״ז ומ״א מי הם החייבים בנר חנוכה:

שאין עט״ז המחבר השמיט כל היום כו׳ והעלה שי״ל אף כל היום לנשים במקום שנהגו איסור ובמהרי״ל משמע אף לאנשים בשעה שדולקים וביום א׳ ואחרון במקום שנהגו לאסור כל יום ראשון ואחרון אף לאנשים אין להתירם ועא״ר י״א ובמ״א ב׳. ויש טעם בעוד שדולקים להיכרא שאסור ליהנות לאורם עיין טור:

שלא עט״ז במגילה הנס מפורסם וניכר לכל בלילה ההוא כמה נסים וערמ״א במגילה שלא היה כלל ע״צ הטבע בשום ענין משא״כ בנ״ח ע״י יהודית שחתכה ראש האויב אף ע״פ שהכל מאתו יתברך לא היה כ״כ מפורסם לכל ועסי׳ רי״ט ט״ז ו׳ נס הוא דבר המוכח וטכר שיוצא חון להיקש העולם כמו שים על נס כו׳ ולפ״ז שעשה ניסים בנ״ח רק על השמן לא המלחמה. ובשבת כ״ג א׳ מאי ממעט זמן ונימעט נס כל יומא איתא וברש״י משמע המדליק משלש דהרואה ל״ש ממעט מן המרובה רק איזה מברך משא״כ המדליק. והמקשה סבור דנס על המלחמה שייך לגופם אבל נס שמן שייך לנפש אין מברכין והמתרץ השיב דזמן אשמן קאי לחוד א״כ המקשה סבור נס רק פ״א שחלקו השמן לח׳ ימים בח׳ כלים ונתמלאו כולם בב״א עב״י כעין זה והמתרץ השיב שהנס היה בכל לילה וז״ש רש״י ז״ל שהרי כל שמונה הדליקו מהפ״ך והבן זה ומ״ש הט״ז על הלבוש עא״ר אות י״ד דזה ברצון משא״כ המחטיאו באונס כו׳ יע״ש:

ויש עט״ז ער״מ ז״ל פ״ג מהל׳ חנוכה הלכה ו׳ יע״ש והוי דין סעודת מצוה ועי״ד הלכות אבילות. ות״ח רשאי ליהנות מסעודת מצוה ועמ״א ג׳ ד׳:

ולענין עט״ז אבילות לכ״ע נוהג בחנוכה אע״ג בפורים אין נוהג אונן פטור מנר חנוכה ובא״ר י״ט דאשתו תדליק ויענה אמן יע״ש עסי׳ ע״א ובי״ד שמ״א שי״א שאסור לענות אמן וי״א אם רצה להחמיר רשאי ויראה אם אין אשתו עמו והוא יחידי ידליק הנרות פרסומי ניסא בלא ברכה )(. ע׳ ר״מ ז״ל פ״ג מהלכות חנוכה כל החייב במגילה חייב בנ״ח קשה הא חרש שאין שומע ומדבר במגילה בתרפ״ט ס״ב פטור משמע ובנ״ח חייב כפקח לכל דבריו ועבדים שאין משוחררים שם י״א דפטור ובנ״ח אין מוציא י״ח הדלקה לא כלום וסומא חייב במגילה ה״ה בנ״ח דחייב ול״׳ד לנר הבדלה ועסי׳ תרע״ה במ״א אות ד׳ ואי״ה שם יבואר עוד. חנוכה ר״ת חנו בכ״ה עפר״ח וח׳ נרות והלכה כבית הלל: