צריך עט״ז הביא דברי תה״ד ק״א הביאו רמ״א בס״ג להלכה והמחבר השמיטו ובב״י דאין לברך היינו או דסובר כמ״ש בתרע״א דכפי׳ התוס׳ המהדרין מן המהדרין או איש ואשתו אין בכלל מהדרין דכגוף א׳ דמיין עא״ר תרע״א וכאן רק בני ביתו הוי בכלל מהדרין או מהדרין בבית שדרין שם יש הידור משא״כ אכסניא בדרך לית הידור בבית שמתאכסן שם כי הכל א״י שיש אורח ועסי׳ תרע״ו במ״א אם שכח כו׳ די״ל מהדרין אין מברך רק מהדרין אין רוצה לצאת בברכת חבירו וכן הוא ודאי יע״ש. ורש״ל פסק היכא שא״י מברך אע״ג ספק לקולא רשאי לכוין שלא לצאת בהדלקתה מאחר שמסופק ואם יודע שמדליקה אין רשאי להדליק ולברך אם לא שיש לו בית יחידי בחלון משום חשדא ואין מברך כההוא דסי׳ תרע״א ס״ח ועמ״א כאן ד׳ ואי״ה שם יבואר. ומ״ש היכא שא״י כו׳ שחל חובת חכמים צ״ע אם הדליקה למה ואם לא הדליקה מברך בשבילה ומרבי זירא משמע דאין רשאי וכי לא היה בכלל המהדרין ולהלכה פסק כהר״ב בהג״ה ועמ״א אות ג׳ האידנא כו׳:

וי״א עט״ז ועמ״א אות ז׳ ועב״ח ואי״ה במ״א יבואר מזה ועסי׳ אות ד׳ אי רשאי ליתן לאחר להדליק בשבילו והוא אין עומד שם:

עושה עט״ז בתרע״ב א׳ משמע כאן דוקא שנותר משיעור הצריך להדלקה הא יותר משיעור אף בסתם שרי השא וע״ש להלכה. ועמ״א כאן אות י׳ ופר״ח כאן ואי״ה שם יבואר עוד:

שאין עט״ז ובי״ד אות י״ב ובש״ך י״ט ועמ״א כאן אות י״ב והנה להוסיף יותר מששים ולהדליק בבית הכנסת ל״מ לכבוד די״ל דשרי אף בלא ביטול יותר מששים ואף להתפלל אצלו י״ל דשרי והוי ס״ס לקולא שמא הלכה דמותר להוסיף איסור דרבנן ושמא הלכה דתשמיש קדושה ללמוד ולהתפלל שרי כבסי׳ תרע״ג ועט״ז שם אות ד׳ ועדיין צ״ע ועא״ר כאן אות ז׳ ועמ״ש בפריי לי״ד שם ואם נאמר דממצוה למצוה שייך איסור עיין ר״ן בהא דמנר לנר מ״מ לכבוד הש״י בבית הכנסת ולא להתפלל אצלו י״ל דשרי לכ״ע וצ״ע: