ואפי׳ עיין ט״ז מהרי״א סובר בכלים מטעם ביעתותא פחות מג״ט נמי אסור ואפי׳ להשמיע לצבור אסור רק אמקום גבוה ג״ט בקרקע וכדומה דליכא ביעתותא שרי להשמיע (עיין נ״ץ ולמ״ש א״ש) ובשבת בביקור חולים ע״ב הטעם דכסא דאפילו פחות מג״ט לא בטיל ומטעם גבהות ה״ה כאן מטעם גבהות ולהשמיע שרי בכסא ג״כ אלא דא״א לומר בכסא כ״ש נמי יהא גבהות בע״כ צריך שיעור והיינו ג״ט והא דלא אמר רק לא יעמוד במקום גבוה לחוד ה״א כלי רשות בפ״ע הוי ושרי קמ״ל ועיין בחידושינו ברכות יו״ד ב׳ ריב״ח לא יעמוד במקום גבוה תנ״ה לא יעמוד ע״ג כסא כו׳ ולא במקום גבוה וריב״ח נקיט גבוה לחוד ש״מ לכאורה כסא נמי מטעם גבהות וכט״ז ועב״ח. ויש לחקור אם עבר והתפלל במקום גבוה מהו הדין שהרי בסי׳ ע״א ס״ז בביה״ק לא יצא ונסתפקנו ג״כ בדרבנן עיין סי׳ ע״ו ס״ח וקפ״ה א״כ אם חוזר ומתפלל כאן או לאו. ועיין סימן צ״ח ב׳ מ״ש הטור שלא יחוץ בינו לקרקע לאו לעיכובא אלא מצוה ממובחר אין פי׳ לעיכובא דחוזר ומתפלל אלא דינא הוי עיכובא רק מצוה מן המובחר ועיין פרישה כאן דהטור בצ״ח למד מכאן ע״ג כסא מטעם חציצה ואפי׳ פחות מג״ט אסור ועט״ז צ״ח ב׳ ומשמע שם בגבוה ג׳ מטעם חציצה נמי ולפ״ז להשמיע איך מותר ולכאורה קרקע מקום גבוה הר וחלול ל״ש חציצה וכסא אה״נ אפי׳ פחות מג״ט אסור אלא דאזיל לשטתיה כאן דלטור כסא ג״כ דוקא גבוה ג״ט משום גבהות ואה״נ דאית חציצה ביה ולהשמיע למאן דחש לטור בצ״ח אסור פחות מג״ט בכלי נמי ל״ש חציצה דכארעא סמיכתא דמי אפי׳ בכלי ושאני רצפה דאסור להוסיף עליה כ״ש מש״ה הוי חציצה כלי ובר״מ פ״ה מה״ת ה״א דאין מעכבין:

אמר ההדיוט הכותב מפני שיש לי בכאן הרהורי דברים אמרתי לפורטם א׳ מ״ש הט״ז דיאסר רק מקום גבוה אפשר כוונת מהרמ״א לכוללם והכי לימא לא יעמוד במקום גבוה ע״ג מטה כסא ספסל לא כ״פ לא ולא לאקדומי׳ למקום גבוה דשפיר טפי. ב׳ מ״ש מביקור חולים בשבת י״ב ב׳ אמת ברי״ף ורמב״ם פי״ד מה׳ אבל ה״ו ורא״ש גורסין כמו כאן אבל המחבר בי״ד של״ה ס״ג השמיט מקום גבוה רק מטה כסא ספסל וכר״ן דהטעם שהוא למעלה מראשו של חולה הא כשהחול׳ ע״ג מטה רשאי לישב על כסא שן א״כ גבהות דהתם פחות מג״ט כל שהוא למעלה מראשותיו של חולה אסור. ג׳ לטור קשה למה אסרו גבהות הא להשמיע שרי ואמאי לא משמע חציצה להשמיע נמי אסור. ד׳ מ״ש להוסיף על הרצפה בזבחים כ״ה א׳ אמרו מה מצינו מבגדי כהונה יע״ש (בזבחים קי״ב לא חשיב מה בין במת ציבור ליחיד ולא חשיב חציצה תני ושייר עת״ו כ״ד חציצה בגדי כהונה ובמה לית בגדי כהונה אין מקומו פה) ה׳ מ״ש המחבר בס״ב מקום ד״א דוקא הא גבוה יו״ד על ד״ט הוי רשות אחרת לד״ת בסי׳ ע״ט ס״ב ומ״א ה׳ כ״ש כאן אמאי לא חשיב רשות בפ״ע וי״ל זה ועמ״ש במ״א עוד מזה אי״ה. עיין לקמן שמ״ה ס״ה כלי בשבת כארעא סמיכתא פחות מג״ט ומ״מ הנך רואה שאין ללמוד משם דמקום גבוה י״ט על ד״ט יוכיח וכדכתיבנא כאן ואין להאריך:

עיין ר״מ פ״ה מה״ת ה״א ח׳ דברים אם עבר אין מעכבין מבואר דעומד במקום גבוה אין חוזר ומתפלל עיין שם הלכה וי״ו ז׳ יע״ש:

במקום עט״ז ולתי׳ הב׳ קולא בבקעה שאין מצויין ב״א שרי ולתי׳ א׳ דוקא במקום צניעות שיהא לבו נכנע עב״ח וכתב עוד דויצא יצחק לשו״ח ולא כתיב בלשון אחר לומר שהחביא עצמו תחת אחד השיחים ולפ״ז בדרך כשיש יער יעמוד שם ויתפלל אם אין קשה עליו איחור דרכו ונקרא מקום צנוע ומברכות ג׳ א׳ דאמר היה להתפלל בדרך והשיב מתיירא שלא יפסיקו עוברי דרכים אין ראיה לתי׳ הב׳ של תו׳ וכפי מה שהבין הב״י דא״צ לתי׳ א׳ דמקום צנוע בעינן אפ״ה מדאמר ליה אליהו ז״ל היה להתפלל בדרך טוב יותר מלכנוס לחורבה בהכרח השיב לו דמתיירא מעוברי דרכים והשיב לו ת״ק. והנה בית אפל ובקעה לכאורה שניהם שוין מטעם הכנעה וז״א דבקעה חצוף מקרי שאין נכנע להסתר מפני בוראו אע״ג דאם יסתר איש במסתרים כו׳ עיין נ״ץ (מ״ש בחלונות שיהא לבו נכנע כשמסתכל לשמים להמחבר א״צ לקבל ירושלים) וא״י למה השמיט המחבר דחציף מאן דמצלי בבקעתא. וסומא אין נ״מ לו בית אפל אי חלון שלא נגד המזרח אבל בקעה ובית אפל גם לסומא טוב במקום צניעות. בליל יוה״כ תפלת ערבית אין לסגור החלונות בבית הכנסת בדפין מטעם לקבל ירושלים:

מותר עט״ז בשעת התפלה דוקא באונס שא״א לו להתפלל ירוק וזורקו לאחוריו (ה״ה שלא בשעת תפלה עמ״א כ״ז) ומ״מ בתפלה אין לדרוס ברגלו שאסור להפסיק ועיין לבוש מזה:

אם עט״ז דוקא נכנסו ביחד ועמ״א אות כ״ט מזה:

כגון עט״ז האריך ועמ״ש במ״א אות ל״ו מזה. ומ״ש לחלק בין שיש בו צורך תפלה המ״א דחה זה יע״ש ומ״ש שיעצים עיניו דהטעם הוא דשלא יביט באותו דבר אבל לקמן סי׳ צ״ח בהמחבר מטעם חציצה בינו לכלי ה״ה שלא יחוץ בינו לכותל א״כ אין מהני עצימת עינים וי״ל בזה דתוך ד״א אסור וחוץ לד״א רשות אחרת הוא ושרי (עמ״א ל״ו) ובהכי מתיישב הא דכתב המחבר סכ״ב שיש ליזהר להתפלל אחורי אדם וההיא דאל יתפלל אחורי רבו איסורא נמי הוי והקשה א״ר אות כ״ז רבי ירמיה איך צלי אחורי דרב לכתחלה עיין ברכות כ״ז ב׳ וי״ל דרבי ירמיה היה מתפלל חוץ לד״א מצומצמות ולא הרחיק כשיעור שלש פסיעות עמ״א אות ל״ח והבן זה:

דברי תפלות עט״ז ועא״ר כ״ז בי״ד קמ״א (סעיף ד׳ בהג״ה) בשל רבים ליכא חשדא אפ״ה בבית הכנסת אסור ולפ״ז לאו דוקא דברי תפלות אפי׳ לצור כך ציורים שנראה כעבודת עכו״ם אסור בבית הכנסת. בא״ר כ״ח בשם הרדב״ז דאסור להתפלל נגד המראה שלא יאמרו לבבואה הוא משתחוה יע״ש ועי״ד קמ״א הרבה דינים מענין זה:

**ועבי״**ד עט״ז הרב הראה לי״ד שם כתב הכ״ל מותר משמע אפי׳ לפניו דלא כמ״ש הב״י כאן ועש״ך שם למ״ד ועמ״א כאן אות ל״ח: