אבל לא בלב. הט"ז הביא דברי רש"ל דמ"ש הטור כבד היינו מרה שניקב וכבד סותמתה ולא ידענו אי ניקבה כבד מחיים כו' והב"ח פי' זה בשם עצמו ובשם רש"ל פי' קנה הכבד כמ"ש ב"י ומש"ה השמיט המחבר כאן כבד ועיין לעיל סי' ל"ו בש"ך אות י"ט דהיכא שיש עוד צד מדמין ולזה נ"מ דלב וכבד וקורקבן אין מדמין ומיהו שם נתבאר דאנו אין מדמין כלל אף שיש צד. ולחומרא היכא דאיכא למיתלי בזאב וידא דטבחא ואיקפי ולא אידמי עיין לעיל סימן ל"ו בש"ך ופר"ח ואין להחמיר עיין תב"ש שם:

ביןשניטל. עט"ז דהכריח מכאן שיטתו לעיל סי' מ"ג אות א' דנברא ניקב אין שם נקב עליו אלא חסר מיקרי ומש"ה לא אשמעינן כאן נברא ניקב דבכלל חסר הוא מה לי כולו או מקצתו ומשום הכי בטחול כשר כה"ג ומ"מ מ"ש בכלל ניטל הוא לא מדוקדק דא"כ בטחול ניטל מקצתו ביד בסומכיה טריפה אלא בכלל נברא חסר במקצת הוה וכדאמרן ובדברי הר"מ פ"ו מה"ש ה"כ כל אבר שאם ניקב טריפה כ"ש ניטל או נברא מנלן דבנברא טריפה אימא ניטל אבל נברא לא. גם מ"ש וכן נברא בשתים שכל היתר כנטול דמי וזה יורה כפירוש הרמב"ן ואלו בפ"ח מה"ש הי"א כ' שכל היתר כחסר דמי וזה כפירש"י ע' ב"י בסי' מ"א ובסי' נ"ה אבאר עוד מזה בעז"ה וכאן אין להאריך:

וישמכשירין. הוא הר"מ ז"ל דקשיא ליה לאיזה צורך היה הלמ"מ נטולה וחסירה אם בכל מקום שנטולה טריפה ה"ה חסירה היה לומר רק חסירה אלא ש"מ יש איברים דנטולה טריפה ולא חסירה והרשב"א סובר דהוצרך הלכתא על שניהם שלא ליתן לבעל הדין לחלוק לומר נטולה טריפה ולא חסירה או חסירה ולא נטולה אף דבאמת כ"ש הוא ועי' ט"ז וכבר הארכנו בזה במקום אחר ובסי' נ"ד אבאר עוד:

כתב הפר"ח אות ד' בתרנגולת שיש חסרון בעצם גולגלת ונוצות גבוה' העלה שכל שחי י"ב חודש מעידות דאין בהם חסרון כשיעור ערך סלע ואפ"ה לא התיר אלא בה"מ ועיין סימן למ"ד בתב"ש האריך בזה באווזא אפילו בה"מ לא התיר ולדינא מבואר שם:

כלשנשתנה מראית הבשר. עיין ט"ז דוקא שיש איזו לקותא בבשר ושינוי מראה לחוד אין פוסל וכבר הארכנו בזה במקום אחר: