Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**חותכו.**עט"ז הנה הרשב"א בארוך ע"ה א' הקשה על י"מ מליחה ראשונה למה בעינן וכבר יישבו הם ז"ל זה די"מ סברי דרישא בכבשא היינו צליה הא להעביר השיער גרע טפי ושמא כח האש יפריש ממקום למקום ולא יצא ע"י מליחה עוד מש"ה מולחין על השיער להעביר הדם מעל פני השטח ושוב אין כח האש פועל כ"כ בעומק. אבל אנן קיי"ל כרשב"א דאין השיער מעכב כלל וכמו שאנו נוהגין ברגלי הבהמה שמולחין על השיער לחוד ואח"כ חורכין אלמא אין השיער מעכב כלל. והרשב"א בקצר כתב אם רוצה חותכו משמע דמדינא א"צ אלא למצוה מן המובחר והיינו משום המוח שבתוכו ובאמת גם נקיבת העצם לחוד מהני. ומיהו גם נקיבת הקרום בעינן כמ"ש הש"ך אות ה'. ויראה דמש"ה איכא מצוה מן המובחר דשמא יתהפך הנקב לצדדין כמ"ש היש"ש דגם במליחה דרך להתהפך דלא כמ"ש רמ"א כאן ועיין סימן ס"ח ומש"ה מצוה איכא ולא מדינא. ועיין פרישה יש לו בכאן שיטה אחרת דלהרשב"א על השיער לא הוה מליחה גמורה מש"ה צריך לבקוע לשנים ואין מוחזק כ"כ בדם ומש"ה הביא ק"ו ממוח שבעצמות דאין מוחזק המוח כ"כ בדם ולחומרא בעלמא מולחין על העצם ונכשר בכך ה"ה כאן כיון שמלחו מצד הפנים תו א"צ דיעבד מצד חוץ ולכתחלה צריך מב' צדדין ומש"ה די על השיער יע"ש ולפי דבריו בשיער הרגלים אסור למלוח על השיער ואנן לא קי"ל כן אלא השיער אין מעכב וכן מורה לשון התה"א ע"ו א' שאין השיער מעכב. ומ"ש דמוח שבעצמות לחומרא בעלמא דמוח שבעצמות אין מוחזק בדם ובש"ך אות ט' אבאר דהעיקר לדינא כל מוח מוחזק בדם כמו שאר בשר גם מ"ש הפרישה שם באות ד' צ"ע ועמ"ש בש"ך אות ה':
**הטלפים.**עט"ז בשם רש"ל דמצוה מן המובחר לחרוך השיער ואח"כ למלוח וכוונתו כיון דמחתך הטלפים למטה א"כ דאיב דמא כמו בראש אם אותביה אביה"ש או דץ ביה מידי. ומ"מ חזינן דמנהג אינו כן דא"א בקיאין לחרוך שלא יבלע הדם בו ומיהו ע"ג קש כמו שחורכין העופות ודאי ראוי לחרוך תחלה השיער ואח"כ למלוח ומ"מ לא ראיתי נוהגין כן כיון שאין השיער מעכב:
**ושאר.**עט"ז ועמ"ש בסימן ס"ט דבר חלול אם לא בקע לב' א"צ מליחה בפנים וראיה מלב סימן ע"ב אבל אם בקע לב' תוך שיעור מליחה צריך מליחה מצד הב' ולדידן אף דיעבד אסור באין ה"מ. והטעם ביארנו לעיל סימן ס"ט דל"ד לחתיכה עבה דכשנמלחה החתיכה מכל צד מרתיח הדם ומעורר לצאת אבל כשהוא מגולה לאויר העולם מצ"א אין עושה פעולה וראיתי להפר"ח אות ב' כתב כשבקע הראש לשנים אסור לדידן דעבר אתקנתא דרבנן דהצריכו לכתחלה למלוח מב' צדדין לא הבינותי כלל דא"כ לאחר יב"ש או מעל"ע ימלחנו שנית כיון דדם ליכא אלא דעבר אתקנתא ואף שיש ליישב מ"מ אינו כן דודאי לדידן הטעם כל שלא נמלח מב' צדדין יש בו דם ול"ד לחתיכה עבה:
ישלראות איך סגי בנקיבת עצם והקרום למליחה כמ"ש בהג"ה והא המוח אבר אחר הוא ואין לו חיבור לבשר הראש כלל והוה כלא נמלח המוח כלל ודמי לריאה וטחול ושאר אברים הפנימים אם מלח התרנגולת בחוץ שאף דיעבד והפ"מ לא עלתה להם המליחה שלא נמלחו אף מצ"א כמבואר סימן ס"ט. ול"ד למוח שבעצמות שנכשר ע"י מליחת העצם דעצם חלחולי מחלחל או שאין מוחזק כ"כ בדם או שהמלח אין עושה פעולה כ"א למוח משא"כ המוח בראש מוחזק בדם יותר משאר איברים כמ"ש בש"ך קשיא ✍: