Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**ואפילו.**עט"ז הנה המחבר כתב אפילו נמלח החיצון היינו פלט כל דמו ולאו דווקא אלא דפלט כל צירו או הודח דנסתמין נקבי הפליטה ואפ"ה שרי ולא אמרינן דוודאי הפנימי פולט דרך החיצון וא"כ וודאי בולע החיצון כמ"ש הפרישה יע"ש וככ"פ היכא דליכא ציר דידיה לא אמרינן כמבואר סי"ע כהג"ה ונהי דהמחבר שם ס"ו מתיר דיעבד מ"מ הטור והר"ב אין סוברים כן ואפ"ה מותר כאן לטור ולהר"ב דהבליעה ופליטה באין כאחד וכדבעינן למימר קמן באות ב' דלא כהגהות מיימוני שאוסר כה"ג ומשמע דמפרש הט"ז מ"ש הב"י דלא כהגהות מיימוני היינו שהב"י מפרש בהגמי"י דנמלח החיצון ושהה וא"י א"כ איך כתב הב"י דלהגמי"י כשנמלח החיצון יאסור הפנימי איפכא מיבעי ליה שהחיצון נאסר מבליעת הפנימי ובש"ך אות ב' אכתוב בזה. ובת"ח כלל ח' ד"ו הביא דאו"ה כלל ט' ד"א סובר כהגמי"י דחיצון מלוח ופנימי תפל אסור ובחיצון תפל ופנימי מלוח שרי ומשמע שם דהסכים עם או"ה וכאן בש"ע חזר בו והגיה דכ"ש אם חיצון תפל זהו דין או"ה ומשמע דמסכים להמחבר דלא כהגמי"י והא דהוה כ"ש אם כשהחיצון נמלח ופלט כ"ד וצירו דוודאי הפנימי עובר דרך שם שרי דהבליעה ופליטה באין כא' כ"ש בפנימי נמלח והודח וחיצון תפל דנורא מישב שייב ואין הפנימי בולע כלל והא דכתבו אף דכ"ש הוא לאפוקי מסברת רש"ל כמו שאבאר דאיכא למימר נורא מישב שייב אין סברא ובפנימי לא אמרינן ככ"פ כיון שאין סמוך לאש קמ"ל דכ"ש הוא. ובמ"י שם אות ז' כתב דאפשר דהר"ב בת"ח נמי מסכים להמחבר. ולו דסותר מ"מ דבריו שבהג"ה אחרונים ובתר בתרא אזלינן. ולפי דעת או"ה והר"ב בת"ח דנמלח החיצון ושהה שיעור מליחה והודח אסור החיצון ובלא הודח אסור באין ה"מ לש"ך בסימן ע' דבציר ע"כ בולע יע"ש אות ל"ב ול"ז ה"ה כאן ע"כ בולע מפנימי דאין לו דרך אחר כ"א דרך החיצון ולט"ז שם אות י"ז יש לחלק בין מליחה לציר אפשר ה"ה כאן. ומיהו כשנאסר רק החיצון נאסר ולא הפנימי דאגב דטרוד לא בלע ואף דחנ"נ מ"מ אין הנאסר יותר מהאוסר. כל זה הוא שיטת הר"ב. אבל דעת רש"ל באו"ש שער ד' ויש"ש פ"ק דחולין סימן כ"ט הפך מזה מקצה אל הקצה שהוא סובר דבפנימי לא אמרינן ביה ככ"פ אף היכא דאמרינן במליחה ככ"פ שהמלח מפליט משא"כ כאן שהפנימי אין אצל האש ובפנימי אין היתר אלא אגב דטרוד לא בלע ולא ככ"פ ובחיצון שהוא קרוב לאש לא אמרינן ככ"פ אף שלית ליה דם וציר ש"ע כל שהבליעה ופליטה באין כא'. ולפ"ז מ"ש הט"ז בכאן הוא מ"ש רש"ל בסימנים שם והמעיין שם בפנים יראה דהסכים למ"ש הש"ך אות ב' וכמ"ש שם. וא"כ מ"ש בסימנים בלא שהו שניהם או הפנימי לא שהה והחיצון לא נמלח שרי. הא נמלח החיצון ופלט כ"ד אסור דמיד בולע מפנימי במליחה ואין הבליעה ופליטה באין כא' אסור לרש"ל אף בה"מ דאפשר דמי זה לציר בסי"ע ובהודח וודאי אסור. משא"כ כשלא נמלח החיצון ככ"פ אגב דם דידיה. ומ"ש ואין איסור אלא בנמלח החיצון ולא שהה והפנימי לא נמלח דבולע מיד או דבשעת צליה נמי לא אמרינן ביה ככ"פ כיון שאין על האש ל"ד למליחה וגרע טפי. וכ"ש אם נמלח והודח הפנימי דאסור אפילו לא נמלח כלל החיצון מטעמא דאמרן דל"ש בפנימי כלל ככ"פ אף שיש לו דש"ע כיון שאין סמוך לאש ובש"ך אות ב' אבאר:
**דכמו.**עט"ז והם דברי הרא"ש בפג"ה דל"ד לחתיכה שנפלה לציר דאוסרים סי"ע ס"ו בהג"ה לאחר פליטת כל צירה אף בה"מ ובאין ה"מ תוך יב"ש יעוין שם התם הבליעה מיד והפליטה לאחר זמן מה שאין כן כאן ומיהו נמלח תוך הפנימי ולא שהה והחיצון שהה וכ"ש הודח אף הר"ב מודה דאסור דבולע מיד במליחה והפליטה לאחר זמן דאסור אף לצלי כמבואר סי' ע' ועמ"ש בש"ך אות ב':
ודעדיש לחקור חקירה אחת וגדולה היא אלי. בשר שפלט כ"ד וצירו ונמלח מחדש אשר כח המליחה ככחו מתחלה והונח אצל חתיכה במליחה שלא שהה כיון דהבליעה ופליטה באין כא' למה יאסור וכ"ת דיש חילוק בין מליחה לצליה הא בורכא שזה לשון הרא"ש בפג"ה סימן י"ג ונמלח החיצון ושהה והפנימי לא נמלח שרי ואף דמעשים בכל יום חתיכה ששהה ונפלה לציר שאסורה ורבינו תם אוסר בשר שנמלח בכשא"מ אפי' לא שהה שיעור צליה בכלי ולא אמרינן ככ"פ דדווקא היכא שהבליעה ופליטה באין כא' כמו מולייתא משא"כ התם הפליטה לאחר זמן וכיון שנאסר אין חוזר להיתרו יע"ש הרי דאין חילוק בין מליחה לצליה כלל ובצליה אם הבליעה קודם אסור ובמליחה אם הבליעה ופליטה כאחת שרי. וכ"ת אה"נ אלא שסתירת דבר זה מבואר מעופות ודגים שאסורים הדגים דקדמי לפלוט כל צירן ומה בכך והא הם בתוך שיעור מליחה וככחן אז כחן עתה והבליעה ופליטה באין כא' ומה אענה להר"ב דסובר דאין חילוק בין דגים דרפי קרמייהו ולא נסרך בהם ביותר. אם לא שנחלק דבמליחה לא שייך הבליעה ופליטה כא' דמיד בולע והמלח אין פועל פעולתו כ"א בשעה שלימה משא"כ טבע הצליה נורא מישב שייב מיד ולכך במליחה בכל גווני אסור וכדאמרן. ✍ויש לנו הרהורי דברים על מ"ש הרא"ש ול"ד למולח בכשא"מ דמה תי' בזה להפליטה לאחר זמן הא הרא"ש מודה כל שיש דש"ע אף דהפליטה לאחר זמן כמו שיראה הרואה בפכ"ה שהסכים לס"ה חתיכת תפילה שהונחה אצל מלוחה וע"כ כשא"מ נבלע בחוזק כ"כ. ובשלמא התו' ר"פ כ"צ ד"ה כבולעו הביאו הא דכשא"מ י"ל דאה"נ קאמרי או דלא ס"ל כס"ה משא"כ להרא"ש קשה וי"ל:
**חיצון לבדו וידיחו ט"ז.**וא"י מה מלמדינו ואולי ה"ק וידיחו כל א' לבדו כמ"ש הש"ך אות ג' ומיהו אם מלאום בלא הדחה מילוי הפנימי ומדיח החיצון כפי הנראה שרי דיעבד דעוף גופא מסתמא הוא יותר ממילוי וכל שיש בקדירה כמו החתיכה מבואר בסימן ס"ט דשרי ועמ"ש בש"ך אות ג':
כתבהלבוש אם מלחו לכ"א בפ"ע ולא שהה במליחה ומלאם אסור יע"ש ויש לעיין אי מחמת הדחה אחרונה יש ס' אי מדיח החיצון כמ"ש ואי משום שהפנימי עובר דרך החיצון מה בכך כל שיש דש"ע אמרינן במליחה נמי ככ"פ ועכ"פ אי מלח הפנימי קצת קודם כל לישתרי ואני רואה שטעמו דלא אמרי' כה"ג ככ"פ דדומה למולח בכשא"מ שהמקו' דחוק ול"ד לצליה דנורא מישב שייב וצ"ע. ✍ועמ"ש בש"ך:
**אינו.**עט"ז הביא בשם רש"ל אף שמלח פנימי אפ"ה אסור החיצון אף להמחבר דנמלח מצ"א שרי ולדידן בה"מ לאחר הבישול שרי מ"מ כאן אין לו מקום לזוב ומ"ש אין הלשון משמע כך עיין ברא"ש כתב דם של פנימי והט"ז שינ' בלשונם דם שבפנימי עיין פרישה ול"ח. ומיהו הפנימי אי נמלח והודח אי אסור כה"ג נראה דאסור ויש לעיין ✍:
**אם.**עט"ז דעת הר"ב כל שיש ביצים עם מילוי הבשר דינו כבישול ולא מיבעיא אם הפנימי לא נמלח דאסור אפילו החיצון לא נמלח לא אמרינן מישב שייב לחיצון כל שיש שם ביצים מעורב עם הבשר: