Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**לא ישחוט.**שמא ישהה או ידרוס ודיעבד שאמר ברי לי כשירה רשב"א עכ"ל ש"ך והנה ברשב"א בארוך כתב שמא יחליד ובקצר שמא ידרוס והוא ז"ל לא רצה לפרש כמ"ש בארוך דחלדה נראה אם הנוצה חתוכה כמ"ש הט"ז לכן בחר לו דרך הקצר וה"ה שהי' דסובר חדא הוא דרסה או שהי' כיון דשוחט באפילה אין יכול לבחון כ"כ. אמנם מ"ש דיאמר ברי לי לא ידענא דרשב"א לא הזכיר כלל מזה לא בארוך וקצר ובחדושיו שיאמר ברי וכפי הנראה מט"ז אות א' דיעבד כשר כך בלא אמירת ברי לי וגרם לו שהעתיק מב"ח ושם נאמר דברים אלו ואולי הב"ח מסברא דנפשיה אומר כן. וראיתי להתב"ש אות ג' שתמה על הפר"ח במ"ש שצריך שיאמר ברי לי לא ידענא דעל הש"ך היה לתמוה ומ"ש שכן דעת כל הפוסקים הרי הב"ח וש"ך אין אומרין כן. ומ"ש הש"ך דס"ל כרש"י משום ריב ושמא ישכח ואף ביום במקום אופל חיישינן שמא ישכח ולא יבדוק עוד. ועיין לבוש שנתן טעם משום הגרמ' והראה מקום לסי' כ"ה ואפשר שנתכוין למ"ש שם בה"ג דצריך לראות אחר שמוטה לכתחלה ומש"ה לא ישחוט בלילה דלא יוכל לראות אחר זה ובדיעבד אין חיוב. או דנתכוין למ"ש שם אות ד' בשם אביו הגאון דבקנה חיישינן שמא ע"י פרכוס נתרחב מקום החתך א"כ השוחט בלילה דכשר דיעבד אם בדק לאור היום אח"כ בוושט לא בקנה דחיישינן שמא ע"י פרכוס נתרחב ונעשה רוב והיינו בעוף שקופץ ודולג לא בבהמה וכמו שיבואר שם:
**וב' נרות דינן כאבוקה.**ונר שיש לו ב' פתילות הוה אבוקה ואפילו קלועין ש"ך הנה ב' פתילות היינו שמונחין זא"ז לא כיש מי שאומר שאם כרך כמה פתילות כאחד הוה אבוקה וזה וודאי אינו. אמנם מ"ש הש"ך אפילו קלועין הא אפילו ב' פתילות הויין כאבוקה ואילו בפמוט של שמן איירי שמונחים פרודות הפתילות ועיין בתב"ש ובאורח מישור שהאריכו בכאן וא"כ יש לחוש לכל החומרות כי י"א הטעם דצריך ב' נרות שמא יכבה אחד מהם וי"א שיהיה אור גדול ויוכל להבחין היטב וודאי בעיה"כ וכדומה ששוחטין עופות הרבה ראוי ונכון שיהיה כמה אבוקות ואז יוצאין כל החששות וה"ה עצים דמשרן ש"ד ואם התחיל לשחוט וכבה הנר יגמור דהוה דיעבד וה"ה התחיל באפילה ונזכר יגמור לדידן דשיעור שהיה מועט הוה דיעבד עיין באחרונים:
עיין בר"מ ה"ש פ"א הכ"ח מתי שוחטין ביום ובלילה והוא שיהיה אבוקה נגדו ואם שחט באפילה כשר וכתב כה"ג בהגהות הטור אות ג"ד דמדפתח באבוקה וסיים באפילה לומר (ל"ד) אבוקה (אלא) כל שאין אופל ונר יחידי מהני עכ"ל ולא ידענא אדרבה וא"כ לאיזה צורך הזכיר אבוק' וקשין הדיוקי' אהדדי ואמאי לא נימא דיוקא דרישא דוקא אבוקה כדי שיהיה אור גדול וסיים באפילה לומר דיעבד אפי' באפילה ממש שרי דלא תימא כקושית פוסקים דיעבד אמאי שרי ותאמר דמשנה איירי בנר יחידי ומש"ה דיעבד שרי לכן אמר דלא כן הוא דהא דומיא דסומא תנן שאין לו ראיה כלל אפ"ה כשר ה"ה השוחט בלילה אף באפילה דיעבד כשר:
כתבו עוד לאור הלבנה י"א דאין לשחוט וי"א דיוכל לשחוט לאור הלבנה ואין ראיה מחמץ דצריך לבדוק בחורין ועוד ארובה שבחדר י"א דנבדקה בלילה ובהל' פסח אבאר ומ"מ בשעת הדחק אם אורה מבהיק יש להקל:
השוחט בשבת ויוה"כדאף מזיד שחיטתו כשירה דלא כלבוש דאוסר מזיד וכבר כתבנו שיש לחוש לחומרא ואפילו אחרים רואין באין ה"מ שחיטתו פסולה ועיין בא"ח דינו בשוגג ובמזיד דהלכה כר"י ע"ש:
אם הם צלוליםהא לימים ונהרות אף עכורים אסור שלא יאמרו לשרא דימא קשחיט ש"ך וכן כתב הט"ז אות ג' וכתב השמ"ח לאו דוקא ד' נהרות המפורשים בקרא ה"ה שאר נהרות מיהו מים המכונסין וכדומה אם הם עכורין שרי ע"ש שהאריך וה"ה בארות ומעיינות שאין מושכין:
**ע"ג כלים.**עיין ש"ך וא"ל דהמחבר שינה מלשון הטור דבטור לא הזכיר בע"ג כלי והדם שותת משמע שמפרש ששוחט לאחורי כלי שיש לה בית קיבול שרי דאין דרך זורקי הדם לעבודת כוכבים לקבל כך וליכא חשדא דלא כפרישה שפירש השוחט ע"ג אוגן הכלי דהיינו על שפה שלו והדם יורד לתוך הכלי. אמנם המחבר הזכיר הדם שותת היינו דנוטל כלי ארוך מקצתו תוך הספינה ומקצתו חוץ לספינה ושוחט על הכלי מבחוץ והדם שותת ויורד לתוך הים אבל לשחוט להדיא לים אסור אף היכא דשייך שלא לטנף ספינתו וה"ה לתוך כלים או בראש גגו לתוך כלים ג"כ אסור:
באותן מקומות שיש להם בית מטבחים על הנהר וכדומה אין ראוי לשחוט לתוך המים להדיא אלא ישחטו ע"ג קרקע ומשם יזוב הדם לנהר דכל להדיא למים ודאי אסור ואם לנקר כדי שלא יתרבה הזבל ישחוט על הקרקע במקום מדרון ויזוב למים וכן כתב השמ"ח ותב"ש:
הש"ךהאריך ועיקר כמ"ש באות שלפני זה דכל להדיא למים אף שא"א בע"א אפ"ה אסור דלא כב"ח דסובר בראש הספינה היינו במקום שהספינה הולכת שם המחיצות בשיפוע עיין פר"ת או בראש התורן וכדומה דאז א"א בענין אחר שרי והיא ז"ל דחה זה והכלל משום נקוי שרי ע"ג כלים הא שלא בשביל נקוי אף זה אסור עיין באחרונים מזה עיין בס"י מ"ש לענין הדם שמקבלין אחר השחיטה מן הצואר בכלי ומוכרין והפר"ח התיר בקו"א אפילו לקבל מן הצואר ביה"ש כל שהוא לאחר גמר שחיטה וכן אין בו צד איסור סחורה ויפה כ' לענין סחורה וכן הסכים השמ"ח ועיין בסימן שאחר זה דיעבד אם שחט לתוך ימים אין לאסור שחיטתו:
ועכשיו נוהגים ליקח הרגליםוראוי ונכון שלא לערב פן ימצא טריפות ועיין בסימן ק"י ושם הארכנו בדין זה אי נתערב: