Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עיין ש"ך העתיק דברי הרשב"א בתורת הבית הארוך ולא דבריו שבתורת הבית הקצר ואיני יודע למה עשה כן ועיין באות ד' מה שכתב הש"ך לענין איסור הנאה ועיין ט"ז בזה:
**עושה כו'**דניכר לכל שמתכוין לנקות ביתו ובשוק אסור אף שאין רואה ש"ך דכל מקום שאסרו חכמים מפני מראית עין אפי' באין רואין אסור. אמנם אחרי העיון ראיתי בו כי כוונה מיוחדת כיון במה שהעתיק דברי הטור. ומ"ש דומיא דביתו והוא דהתוס' חולין מ"א א' ד"ה ובשוק כתבו והא דבית מותר אף שרב אוסר אפי' בחדרי חדרים הכא הרואה יאמר לנקר צריך וירושלמי אומר דמתניתין פליג ארב יע"ש והנה להירושלמי אמאי בבית לתוך הגומא אסור דליכא מראית עין ולזה נאמר דאסור משום דרך עבודת כוכבים כן הוא והמינין שוחטין דוקא לתוך גומא והוי משום ובחוקותיהם לא תלכו וזהו שדייק לבוש בלשונו הטהור בסעיף א' משום דכתיב ובחוקותיהם לא תלכו ואפשר כדי שיבא אח"כ לשון הילכך אפילו גומא שאין מנוקה אסור כתב כן יע"ש. וממרוצת דברי תוס' שכתבו בבית ליכא מ"ע דהרואה אומר לנקר חצרו היינו דאה"נ דגומא ממש ראוי להתיר אלא משום ובחוקותיהם כו' ומדרון מותר דלאו חוקת העובדי כוכבים הוה והרואה לית מראית עין דיאמר לנקות הוא צריך והטור החמיר יותר דכ"מ שאסרו מ"ע אפילו בחדרי חדרים אסור אף דהרואה יאמר לנקות אף שלא היה שייך ובחוקותיהם כו' אלא מש"ה שרי בעושה מדרון דהכל יודעין וניכר שעושה לנקות דאל"כ לשחוט להדי גומא וז"ש הטור דאז ניכר לכל וע"ז כתב הש"ך דבשוק אסור ובמקום מדרון אף באין רואה כרב דכ"מ שאסרו חז"ל כו' ומיהו מבית אין ראיה דאסור להדי גומא כרב דילמא משום ובחוקותיהם כו' לז"א דהא דומיא קתני שם במשנה אין שוחטין לגומא כל עיקר היינו אף בבית כרבא שם אבל שוחט חוץ לגומא כרבא ואהא קאי הא בשוק דומיא דבית אף באין רואה אסור דלא כירושלמי:
אסור לאכולעיין ש"ך ועשה כלומר שלא תטעה מלשון ש"ע דה"ק י"א שאסור לאכול משחיטתו שישחוט עד אחר שיבדקו אחריו דצריך בדיקה וי"א בדיעבד מותר כלומר דאי עבר ושחט לגומא דמותר אח"כ לאכול ולמסור לו לשחוט וזה שכתב וא"צ בדיקה אחריו לזה כתב דאינו כן כי המעיין בספרו הארוך של ב"י יראה דהוא מחלוקת הר"מ ז"ל והרשב"א ופלוגתייהו הוא אי אוסרין שחיטה זו להר"מ הבדיקה לקולא ולהרשב"א הבדיקה לחומרא ומיהו לכ"ע אין מוסרין לו מכאן ולהבא לשחוט גם פתו ויינו עד שיבדקו אף להרשב"א וכאמור וה"ה אם שחט לתוך ימים ונהרות וכלים צריך בדיקה לחומרא לרשב"א:
ואין צריך בדיקה אחריועש"ך היינו דא"צ בדיקה לקולא ונ"מ אי אין לפנינו השחיטה מותרת אבל ודאי בודקין אותו אם הוא לפנינו לחומרא אם נמצא מין שחיטתו אסורה גם אין מוסרין מכאן ולהבא ובודלין מפיתו ומיינו עד שבודקין לחומרא כרשב"א וכן הילכתא כמו שיתבאר באות ה':
ובזמן הזהכתב הש"ך דקאי גם אסימן י"א. והנה מדברי הש"ך אות ד' יראה להדיא דאף בזמן הזה צריך עכ"פ בדיקה לחומרא ואסור ליתן לו לשחוט מכאן ולהבא בלא בדיקה ומ"ש הש"ך אות ד' אם ימצא מין כתב התב"ש באות ב' דצריך להיות ואם בוי"ו יע"ש והדין עמו דהבדיקה היא משום מכאן ולהבא גם לפסול שחיטתו למפרע אם ימצא מין כמ"ש מהרש"ל וכן מוכח מאות ג' ותמהני אתב"ש שכתב דעכשיו א"צ כלל בדיקה ואמת שכך כתב הב"ח בסוף סימן זה דהאידנא א"צ בדיקה וכ"כ הרב בהגהות ש"ע וא"י דמש"ע י"ל דא"כ היה לכתוב והעיקר כסברא שניה בזמן הזה ומדכתב דיעבד מותר משמע דעכ"פ בעי בדיקה ומיהו בד"מ סימן י"א כתב האידנא מותר לכתחילה ומ"מ העולם נזהרים א"כ משמע דא"צ בדיקה. וכן הביא מהרש"ל שם ומדברי הש"ך אות ג' ונ"מ לי"א מוכח דבעי בדיקה עכשיו וצ"ע: