אם. הש"ך הביא דברי רש"ל וב"ח דאף בה"מ אסור וכבר התבאר זה בט"ז אות א' יע"ש. ועיין פנים מאירות ח"א שאלה נ"ד פלפל על מה שפסק הב"י כאן דקרמ' תתאי לחוד טריפה ולא עילאה ואמאי פסק בסי' ל' דחסרון גולגולת כסלע בלא נקיבת הקרום העליון דטריפה יע"ש וא"י מה קשיא ליה להר"מ בפ"י מה"ש והרשב"א והר"ן כולן פסקו דחסרון גולגלת טריפה כפרש"י נ"ה כסלע כיתר מכסלע כו' ומ"ש התוס' דיש א"ט דכמה אנשים היו וע"כ עם נקיבת קרום עליון אמת כן הוא ומ"מ מה שאמר שמואל וכן לטריפה ע"כ בלא קרום עליון מדאמר שמואל גופא קרמא עילאה וא"כ יקשה דידיה אדידיה ע"כ וכן לטריפה היינו בלא קרום ואין ראיה מאדם דקרומים שלו הם חזקים משא"כ בבהמה והא דפסיק כא"ד לפי שמצינו אמוראים רשב"ל דמנח סימנא בתחתון אלמא דביה תלוי הטריפות כמ"ש הרא"ש הביאו הב"י כאן והאי א"ד אינו אליבא דרב ושמואל ואפילו נאמר דאליבא דשמואל אמרי לה מ"מ לא חזינן פלונתא בהא דכן לטריפה משמע דלכ"ע איירי בחסרון גולגלת לחוד ועוד לחומרא הוא וא"כ אין כאן קושיא וכדאמרן:

והנה בענין טריפות אדם משמע דאין חילוק בין אדם לבהמה ואדם נמי אין חי י"ב חודש וכן העלה בפר"ח יע"ש ועיין באבן העזר סי' י"ז סעיף ל"ב ולפי מ"ש היש"ש בא"ט סי' פ' דרוב טריפות אין חיות ומיעוט חיות הנה א"כ אין לומד דמהני י"ב חודש בא"א דאיכא חזקה דא"א וסמוך מיעוטא לחזקה והו"ל פלנא מדרבנן והא דהעלו ארכובה מן הים דמתירין לאחר י"ב חודש ה"ט דמיא מרזו מכה או דווקא בהאי טריפות קים לחז"ל דאי אפשר להיות אפילו מיעוטא עיין ב"ש שם באות צ"ז ובסימן נ"ז אבאר:

ודע שיש להסתפק אי בר אווזא דמסמס קועיה דמא דאסור מחשש שמא ניקב הוושט אי מהני שהיות י"ב חודש דאיכא חזקה בהמה בחייה כל שניקב במקום שחיטה הוה נבילה ומיעוטא דחיות הנה אם כן יש לאסור אף בחיה י"ב חודש מדרבנן דסמוך מיעוטא לחזקה ובסי' נ"ז אבאר באורך וכאן אין להאריך ✍:

**המוח.**עש"ך ויראה כוונתו דאין חילוק בין נימס כמים וכדונג או נחסר קצת מהמוח ונתרוקן או נתנדנד קצת אלא הכלל אם היה כה"ג בחוט היה שוחה וטריפה ה"נ במוח בראש טריפה אלא בנתרוקן ונתנדנד פעמים אין מתרוקן אלא מעט בענין שאם היה נוטה לחוץ לידו לא היה שוחה אין מטריפין וז"ש המחבר מעט ונימס. וכמים וכדונג טריפה הטעם דדרך להתמסמס הרבה כיון שהגיע למים ודונג וא"כ שוחה הוא וטריפה וה"ה בנתרוקן אם היה הרבה טריפה. ודע דכל זה שהוא מגולה לקרום הא אין מגולה לקרום בין כמים ודונג או שנתרוקן ונתנדנד באמצע והמוח מקיפו מכל צד יראה דכשירה הוא וכדאמרן ועיין ב"ח ותב"ש ואין להאריך. וזה שכתב המחבר אם אין מגולין כשר הוא שבא להם בקבלה להרמב"ן ושאר גאונים דכה"ג כשירה עיין באחרונים:

**ואם נשפך.**עש"ך ואזיל לשיטתיה כמ"ש באות הקודם דאין חילוק כלל בין המסמסה לנתמזמז אלא דהמסמסה דרכו להיות הרבה נתקלקל ובחוט כה"ג היה שוחה מש"ה כאן טריפה ונתמזמז אם מעט כשירה דלא הוה שוחה בחוט ואם הרבה אף נתמזמז טריפה וז"ש המחבר נתמזמז מעט:

**וכן כתב הש"ך.**וכ"ש אם מים בין קרום לגולגלת טריפה ולפ"ז חולק הוא על הט"ז דלדידיה בלא שלחופית כשרה עכ"פ בין קרום לגולגלת ולש"ך אדרבה גרע טפי מן מים בשלחופית ופשיטא דטריפה וכבר נתבאר בט"ז יע"ש:

**ע"כ יש ליזהר.**היינו כשאין רואין שום ריעותא מ"מ כשפותחין עצה טובה היא לחתוך שיוכל לראות אם יהיה שם מים אם המוח מקיף וביש ריעותא שמנדנדת בראשה פשיטא שצריך זהירות יתירא דאל"כ תהיה טריפה מספק.

**ומ"מ א"צ.**הש"ך הראה מקום למ"ש הב"ח כאן וס"ס ק"א. וכאן כתב הב"ח דכשיש ריעותא שמסבבת בראשה שקורין שווינדי"ל וודאי אסור למכור הראש שלם ובס"ס ק"א דאם נתערב כבש שמים בראש עם שאר כבשים קבלה מחכם א' שיש לבדוק בשאר חוט השדרה שכל שיש מים בראש יש ג"כ בחוט השדרה והט"ז שם אות ט"ו לא רצה לסמוך ע"ז כיון שלא נזכר בתלמוד. ומיהו אי נתערב חד בתרי דמ"ה בטל הוא ומדרבנן אסור דחהר"ל או דבר שבמנין וא"כ כשלא נודע האיסור עד אח"כ יש לצרף גם דעת המ"ב בתשובה סימן ל"ו ול"ז דלא נודע הוה ס"ס עם סברת הב"ח דיש קבלה בידו הא חד בחד לא והיינו בענין שאין ה"מ הא בה"מ עסי' ק"י בש"ך בלא נודע דיש לסמוך אמ"ב ושם אבאר:

**וטריפה.**עש"ך והנה כוונת המחבר דאם יש קורט דם בתחתון וודאי לאחר שניקבו התולעים שחט הבהמה דאל"כ קורט דם מניין וכן בריאה כה"ג אם יש רושם וקורט דם אסור ומיהו כשאין קורט דם בדיקה בעי בתחתון אם ניקב ואנו א"א בקיאין בבדיקה והקשה מ"ש מריאה דאף שרואין נקב אומרין לאחר שחיטה פירש תי' הד"מ דהתם שני קרומים בעינן שינקבו מש"ה אין תולין לחומרא לומר ששניהם נקבו מחיים משא"כ כאן דקרום התחתון לחוד טריפה חיישינן שפיר ולפ"ז בריאה דאיגליד כולה דכשירה לדידן לדעת הש"ך בסי' ל"ו אם נמצא מורנא יש להחמיר דליכא כ"א קרום א' אמנם לטעם הב' דמרחפת יש להתיר עוד חילוק כאן הקרומים דקים ורכים חיישינן משא"כ בקורקבן וכרס ודקין אפשר להכשיר ובסי' ל"ו אבאר:

**והכי נהוג.**עש"ך דכתב ב' תירוצים. א' דכאן אפילו בה"מ טריפה מטעם שא"א בקיאין ודלמא ניקב גם התחתון ועוד תי' דאף שניהם שלימים ואין רושם טריפה ולא ידענא למה הביא ממרחק לחמו בת"ה ובד"מ הא כאן כתב כן בפירוש דאם נמצא חוץ לקדירה שרי ומטעם ס"ס הא על הקרום אף ששניהם קיימין טריפה ואין לומר דמכאן יש לומר דהכי קאמר אם נמצא חוץ לקדירה אף שיש רושם בקרומים וקורט דם אמרינן דקורט דם מעלמא אתי זה אינו דוודאי אי איכא קורט דם אסור אף שהתולע בחוטם וכן כתב בפי' הכה"ג בהגהות הב"י אות כ"ז דאם נמצא רושם בקרום אף שהתולע בחוטם אסור יע"ש ונכון הוא. אמנם מ"ש עוד הכה"ג באות כ"ו דלפי תי' השני אף מטעם דא"א בקיאין בה"מ שרי דאם לא כן איך כתב הר"ב דבקרמא עילאה לחוד שרי בה"מ דהא א"א בקיאין ושמא ניקב התחתון לא הבינותי כלל דהר"ב ידבר בניקב ע"י חולי דליכא למיחש שמא ניקב התחתון כל שאין ניכר שם חולי בתחתון ואה"נ אם ניקב על ידי קוץ אף בבהמה קרמא עילאה לחוד יש לחוש שמא ניקב התחתון ואיך שיהיה דבריו צ"ע יע"ש:

**והפולין בכלל טריפה.**פירש"י מוח שכנגד הפולין ש"ך והיינו דיש להם דין דמוח בראש שנקיבת הקרום שם במשהו טריפה:

**ונקיבתו במשהו.**פירוש נקיבת הקרום במשהו ש"ך לא המוח עצמו דבו אין פוסל נחסר כל שהוא אלא בחסר הרבה דווקא כמבואר לעיל:

**נידון.**דמשם ואילך נידון כחוט השדרה ומבואר לקמן דהוה פסוקתו ברובו: