Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**כגון.**עש"ך אף ששחט וזרידין בעוף אפ"ה צריך לחתוך אלו החוטין וה"ה בבהמה אף ששחט וזרידין:
**וקרום.**עש"ך ולקמן מיירי שלא ניקב עצם הגולגלת דהוה כמולח בכשא"מ וכאן אפילו ניקב העצם צריך הקרום חתיכה ומליחה:
**וקרום.**עש"ך ור"ל דיש חילוק אם עבר שלשים יום ומ"ש שם דצריך לקלוף הקרום היינו אם אינו רוצה לחתוך הא חתיכה ומליחה מהני עמ"ש שם באות ט':
**ואם.**עש"ך בדיעבד חוטי הצוואר אין אוסרין דמנתחה אבר אבר:
**ובצלי.**עש"ך דבין במליחה וצליה הקליפה חומרא בעלמא הוא ולא מדינא דכבכ"פ דלא הוה דם בעין ממש. ועיין סימן ע"ג אות כ' דשם בכבד לכתחלה צריך קליפה ואם נתבשל סך אפילו קליפה א"צ וה"ה כאן ולא ידענא הטעם ואולי דלא ליהוי כתרתי דסתרן דאם אתה מצריך קליפה יבואו לומר דאין בישול אוסר בס' ומש"ה אף קליפה ל"צ כיון דחומרא בעלמא הוא וה"ה כאן:
סגיול"ד לוורידין דחוטין אלו עבים יותר מוורידין ואין פולטין בבשר ומש"ה סגי כאן בקליפה ולא בעי נטילה בצלי:
**וי"א.**עש"ך דהפרישה מחמיר אמנם המנהג שאין חותכין בעוף כי לא מצינו בו חוטי מליאים דם כמו בבהמה:
**אם כו'.**ובסעודות גדולות שעושין שלם עם הראש וודאי דיעבד יש לאסור אם לא הסיר אלו החוטין עסי' כ"ב:
**בלא קליפה.**וה"ה חתיכה ומליחה עס"א ועב"י וש"ך. כתב הכה"ג בהגהות הטור אות י"א דוקא ביצי גדי וטלה הא ביצי שור אף תוך ל' יום צריך לנקר הקרום שעליהן ולפי המנהג אף גדי וטלה נוהגין כן ומיהו דיעבד אין לאסור:
**אבל.**עש"ך דכאן הי"א נמי מודים כיון דהם מופשטין אצל האש נורא מישב שייב משא"כ גידין המובלעין תוך הבשר:
**ונהגו.**עש"ך משום לא פלוג ודיעבד שרי תוך ל' יום אף באין ס' ואף ביצי שור שרי דיעבד כמ"ש באות ט':
מהשכתב בש"ע ס"י ג"ה מותר בהנאה יש חולקין עיין טור ופר"ח אות י"ו ויש"ש פג"ה סימן ח"י פסק כן ומיהו שומן וקנוקנות התיר בהנאה והכה"ג באות מ' בשם דמש"א אוסר אף שזמן וקנוקנות בהנאה ואינו כמ"ש הפר"ח דמוכח מתוס' דשרי. שהרי כתבו ומה שאנו מוכרין חתיכת ירך שאין מנוקר דהעובד כוכבים אין נותן בשביל זה יותר והא אית ביה שומן ומיהו לקנוקנות אין ראיה:
אמרהכותב ראיתי לכתוב בכאן קצת פרטים השייכים לאיסורי הנאה וגם הא ואמרו לא יושיט כו'. דע דלמאן דאוסר ג' בהנאה (הוא ר"ש) אפשר דלדידיה היה לוקה על הנאה ואף הר"מ ז"ל יודה לזה דפסק בפ"ח וי"ד ממ"א דאיסורי הנאה אין לוקין מפרש המ"מ שם דמפרש הא דפסחים כל איסורי הנאה אין לוקין אלא דרך הנאה היינו אכילה דכל הראוי לאכילה לא הוה הנאתו דרך הנאה אלא אכילה וא"כ ג"ה שאין בו טעם אם על אכילה לקי כ"ש על הנאה. וראיתי למ"ל בפי"ד מהל' אבל הכ"א שנסתפק אי נפסד מאוכל אדם אי אסור בהנאה כיון דהנאה מלא יאכל נפיק לר"א וכל היכא דבאכילה אין בו איסור ה"ה הנאה. ולא ידענא מהו דהא ליכא כ"א חמץ וש"ה ובפירוש אמרו הפוסקים דאי חמץ מנקברים עפרן אסור ואף אי מנשרפין דוקא אפר הא נפסד אסור בהנאה ועיין ריש פרק כל שעה בהא דרבא חרכו קודם זמנו ומיהו יש לומר דסובר נקברין עפרן אסור מדרבנן ובחדושינו לפסחים ובפרי בא"ח אבאר בזה:
והנההטור לא הביא דג"ה אין נוהג בטמאים ובכר"ו סי' ס"ב וס"ד כתב דנ"מ לענין מומר וכתבנו בסי' ס"ב וס"ד דמדרבנן אסור עסי' קנ"א ס"ה בהגה"ה מ"ש רמ"א ונהגו להקל ובש"ך אות ז' דעובד כוכבים אין מוזהר על השיתוף משמע הא בלא"ה איסורא דרבנן איכא. עיין שו"ת חו"י סי' קפ"ה דאין להניח למשרתת מומרת להחם תנור או להדליק נרות בשבת ותמה שם על מ"ש הש"ך בקנ"א דמומר אין בית דין מצווין להפרישו דמנ"ל הא ודוקא עובד כוכבים הא מומר מצווין להפרישו. ויש לראות מ"ש שם דב"נ לא מוזהר על השיתוף כי לכאורה הא דב"נ אין מוזהר על שיתוף היינו בשבועה שישתף ש"ש ונביאים דבישראל אסור הא לעבוד עבודת כוכבים בשיתוף דישראל נהרג עליה ה"ה ב"נ כמ"ש הר"מ ז"ל בפ"ט מהל' מלכים וסנהדרין ס"ג וצ"ע כעת. ועיין משפטי שמואל סי' קל"ד כתב דאסור לומר לצדוקי להדליק בי"ט ומשמע שם דמומר אף לעבודת כוכבים דינו כישראל וכתב דלומר לו שיעשה עבירה אף שבלא זה יכול לעשותו ודאי אסור יע"ש *). עי' סי' ס"ב בכה"ג הביא כמה פרטים בענין ל"ע לת"מ יעוין שם: