Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**הראש.**עש"ך ומפרש כט"ז דלאו מדינא אלא מצוה מן המובחר שרוצה למלוח המוח ג"כ חותכו לשנים ומולח יפה מצד פנים ומה שעשה כלומר לא ידענא מה הוא דודאי גם הקרום של המוח צריך לחתוך לשנים משום דם שבקרום דאין יוצא כ"א ע"י חתיכה ומליחה כמבואר סי' ס"ח והמחבר שכתב מולחו יפה מצד פנים ואח"כ על השיער משמע עיקר המליחה על המוח בפנים וא"צ להוציא המוח אלא מונח כך בעצם הגולגולת:
**וחוזר.**עש"ך היינו להמחבר ולדידן אף דיעבד אסור באין ה"מ אם לא מלח ג"כ על השיער עס"י ס"ט:
**הטלפים.**עש"ך השיג על הלבוש דאדרבה המקום דחוק שייך יותר לאסור מטעם מולח בכשא"מ אלא שאני עצמות מטלפים ולכאורה דשאר עצמות חלחולי מחלחל משא"כ הטלפים אלא דא"כ תיפוק ליה דמש"ה צריך לחתוך דאין המליחה מועיל ע"ג טלפים אלא דא"כ מה מהני חתך מעט הא צריך למלוח בכל מקום וע"כ דהמלח נכנס מבפנים לטלפים אלא מטעם כשא"מ ולא רצה לחלק דמוח אין מוחזק כ"כ בדם דהוא ז"ל סובר באות ט' דמוחזק בדם ועוד מוח שבראש בנקיבת עצם וקרום סגי ואף דמולח רק על השיער מועיל לכנוס תוך עצם הגולגולת עיין לבוש ס"ג ועמ"ש לקמן:
**ועיין לעיל.**עש"ך והטעם דהוה מולח בכשא"מ:
**ואם.**עש"ך הנה מליחת הראש שלם עם המוח יש בו ב' איסורין. א' הקרום דלא מהני ליה כ"א חתיכה ומליחה. הב' משום המוח עצמו שיש בו דם ובעצם הגולגולת הוה כמולח בכשא"מ כמבואר בארוך ע"ו א' ובטור כאן ול"ד למוח בעצם הקוליות כמ"ש הש"ך אות יו"ד בשם הרשב"א בארוך ע"ו א' וכדבעי' למימר שם דקרום יש בו דם הרבה וע"י כך מתבשל המוח בדמו או דמוח שבראש יש בו יותר דם ממוח שבקוליות. ולזה מהני תקנה שיניחנו על נחיריו או אביה"ש ויוצא דרך שם וזה מהני באמת בצליה כדאמרינן רישא בכבשא אותביה אנחיריה ש"ד והיינו אף לצליה כמבואר סי' ס"ה. וכ"ת דהקרום עכ"פ אסור דאית ביה שורייקי דדמא והרשב"א פסק דחוטין האסורים משום דם לא מהני אף לצליה כי אם חתיכה וכ"ה דעת הר"ב סי' ס"ה ס"א. והנה הרשב"א בעצמו הקשה קושיא זו בארוך ס"ט א' ותי' דחילוק יש בין חוטין האסורין משום דם דבעינן חתיכה לצליה כיון שאין מופשטין ע"פ האש וקרום המוח דרך ודק הוא כ"ע מודים דלצליה לא בעינן חתיכה ולמליחה בעינן חתיכה אף בקרום וז"ש הר"ב במליחה ינקוב העצם והקרום והוה כחתיכה כיון דניקב הקרום ויניח ע"פ הנקב דלא ליהוי מולח בכלי שאינו מנוקב משא"כ לצלי אותבי' אנחירי' או נוקב העצם ומניח על הנקב וא"צ לנקוב הקרום. וש"ד זה כוונת הש"ך בכאן אלא שראיתי להלבוש ס"ג כתב לצלי נוקב העצם והקרום וצולה וי"א הוא הדין למליחה סגי בכך ולא הבינותי דבצלי שרי אף בלא נקיבת הקרום והוא מגמרא רישא בכבשא ואף לצלי כמבואר סימן ס"ח ולמליחה ודאי שרי על ידי נקיבת הקרום ועכר"ו אי אותביה אנחיריה ודץ בקרום המוח וניקב ש"ד ופשוט הוא:
**ועיין לעיל.**עש"ך ומיהו מדינא מותר כמ"ש כאן בנקיבת הקרום אף הקרום שרי:
**הקרום.**עש"ך ר"ל דבת"ח כתב דלא כמרדכי דמתיר בשל עוף המוח גם יש חילוק בין צליה לאותביה אנחיריה דבעוף הראש נמי אסור דא"א להפריד הקרום ממנו ובמליחה הראש בעוף מותר רק המוח והקרום אסור עס"י ס"ח בש"ך אות כ' ומ"ש הר"ב בלא נקיבת העצם המוח וקרום אסור הא בנקיבת עצם המוח מותר וקרום אסור בלא נקיבת הקרום עב"י סימן ס"ח דלא כמהר"י ן' חביב ועס"י ס"ה:
**ושאר.**עש"ך טעם הא' עיקר דעצם מפסיק ונ"מ בשר אחר שפלט כל צירו ונמלח עם הראש שרי דלא בלע דעצם מפסיק ומ"ש הוסר הבשר דאל"ה אסור הבשר שקיבל דם מבשר הראש ויש לספק בעצם קוליות ושאר עצמות שיש בהן מוה והם שלימים מכל צד ונמלחו עם בשר שפלט צירו אי שרי או דיש לחלק בין גולגולת דמפסיק לשאר עצמות וצ"ע ועיין ברא"ש בג"ה סימן ז' דקרום מפסיק ובר"ן כתב קדירה מפסיק ונ"מ טובא אם הוציא המוח עם הקרום והניח אצל בשר שפלט צירו עיין במע"מ קצ"ו ב' שהגיה קדירה מפסיק וב"י בסי' ס"ה כתב קרום מפסיק ולדינא צ"ע ✍עמ"ש בסי' ס"ה:
**צריכין.**עש"ך דמחזיקין דם במוח. זה ברור כמ"ש הרשב"א ע"ו א' דמליחה ע"ג שיער מהני כמו מליחה ע"ג עצמות למוח שבתוכו אלמא דמוחזק הוא בדם לא כפרישה הביאותיו לעיל דמשום חומרא בעלמא מולחין המוח שבעצמות והרשב"א מביא ראיה דע"ג שיער דהוה נמי רק לכתחלה יע"ש. והש"ך לשיטתיה וכ"ה הסכמת אחרונים דלהרשב"א ע"ג שיער לחוד מהני בלא בקע הראש לשנים וע"כ הראיה מעצמות דמחזיקין דם במוח שלהם
ומיהומוח לא גרע משומן דאין הרבה דם בתוכו ומש"ה אי איכא ס' אף המוח שבעצמות שרי דלא גרע משומן המבואר לקמן בש"ך סי' ע"ה אות ח'. ומוח שבראש יש בו דם כמו בבשר ואסור. וראיתי להמ"י כלל ט"ו הרבה להשיב אפו על הש"ך וכ' דנתחלף לו בין מוח שבעצמות למוח שבראש יע"ש ולא ידענא למה חרה אפו כ"כ עליו דהמעיין בסי' ע' בב"י סובר דהרשב"א חולק עליו דיש דם במוח שבעצמות עיין כה"ג שם וכ"כ המ"י גופא וא"כ נימא דהר"ב חשש הכי והכי לחומרא שלא למולחן עם שאר בשר שמא אין בו דם ואם נפל לתבשיל שמא יש בו דם כרשב"א ועוד אפילו לרשב"א נוכל לומר דמעט דם שפולט ולכתחלה לא אמרינן איידי דפולט ציר להתיר כה"ג ואף דבסי' ע' מתירין הרבה חתיכות יש צירוף טעם הר"י דאורליינ"ש. וכן הלכתא דמוח שבעצמות יש בהם דם ואסור דיעבד בלא מליחה:
**ומליחה.**עש"ך מה שיש לחלק בין מוח שבעצמות למוח הראש בשם הרשב"א. הרי בבירור כמ"ש באות הקדום דמוח שבעצמות יש בהם דם ומיהו הא קשיא למה ליה לש"ך לומר דיעבד מותר דיש בו דם ולא משום דפולט ציר ועמ"ש באות שאח"ז:
**מיהו.**עש"ך יש לו לראות איך מולחין עצמות יבשות עם בשר דלא שייך טרוד ולא ככ"פ ולזה י"ל דדמיא לכ"מ דמשרק שריק ואף דמחמירין בסי' ס"ט הכא נוהגין להתיר. אלא במוח שבקוליות וע"כ פליטתו דרך שם לתסור העצם דדומה לכשא"מ לענין זה וא"ל דמוח שבעצמות ויש בעצמות ציר ואגב דפולט ציר פולט וקשה ליש"ש סי' ע' ועיין בצ"ט עצמות האיסור מצטרפין להיתר באין בהם מוח:
הב"חהביא ראיה מכ"צ פ"ד ב' דאמרינן וליטעמיך ניתי גומרתא ומאי קושיא והא נאסר מחמת דם ודוחק לומר דאי קאמר דצולין מבע"י אלמא דמהני צליה למוח שבקוליות וה"ה מליחה וי"ל בע"א יע"ש:
מהשכתב הכר"ו באות ג' דעצם מפסיק ולכן מותר שאר הראש דאי ככ"פ הא נ"ג הציר ובלע הראש ולא שייך אין הנאסר כיון שהולך לשם גם הדם אלא דעצם מפסיק לדם ואין הנאסר כו' זה תוכן כוונתו ואני לא הבנתי חתיכה תפילה שהונחה אצל מלוחה שחוזרת להכשירה ע"י מליחה והא נבלע ציר נבילה עם הדם שיוצא בשעת מליחה אלא כיון שנפרד אח"כ ש"ד עס"י ק"ה בב"ח ואפילו מאן דחולק שם בשאר איסורין במליחה מודה דשרי. הבל"י אות א' עצם לחוד יע"ש הוא לאו דוקא אלא קרום כמ"ש בט"ז וכמ"ש רמ"א בהג"ה והוא פשוט: