**הטחול.**עט"ז דמ"ש הטור הטחול דינו כשאר בשר וא"צ אלא מליחה היינו לקדירה ומ"ש בין לצלי ובין לקדירה חוזר למ"ש דינו כשאר בשר לענין הדחה ושאר דברים. ובאמת גם הדרישה אות א' פי' כן דחוזר אלמעלה ולענין לצלות ע"ג בישרא שרי ול"ד לכבד כי אין בו ריבוי דם אלא כשאר בשר הוא לכל מילי:

כתבהגהות ש"ד הביאו הת"ח כלל ל"א ד"ג דיש בטחול ס' נגד הקרום ומ"מ החמיר וכתב שמא שיערוהו דהוה ס' וקמ"ל חלב הטחול שמן ואוסר כולו (ואנן קיי"ל אף כחוש אוסר כולו עס"י ק"ה) וכן הסכים הט"ז דמסתמא אין בו ס'. וכן כבד דאין בו ס' היינו מסתמא הא אם שיערוהו ויש ס' יש להתיר אף בכבד שלימה:

כתבהב"ח וז"ל ומיהו אי ספק אי יש בטחול ס' הטחול יש לאסור ובשר שנמלח עמו מותר דלא אמרינן חנ"נ אלא בודאי ולא בספק ועוד חנ"נ במליחה הוא חומרא ולא נהגו חומרא זו אלא בודאי ולא בספק עכ"ל. הנה תחלה התיר דחנ"נ בשאר איסורין הוה דרבנן משום לתא דבב"ח וכל שיש ספק מתירין שאר הבשר דהוה דרבנן וע"ז יש קצת לפקפק כיון דבטחול גופא הוה ספק איסור תורה אפשר כה"ג לא אמרינן ספק דרבנן אח"כ להקל לכן כתב עוד טעם דבמליחה הוה חומרא וכ"כ הר"ב בתשובה יע"ש. ולפ"ז איסור שנפל לאינו מינו וספק אי היה ס' ונאסר ואח"כ נפל לתבשיל אחר ויש ס' נגד איסור הראשון אין אומרים כה"ג ספק דרבנן להקל כיון דאין הספק בדרבנן אלא תחלה בד"ת ואח"כ וודאי נפל לתבשיל אחר כה"ג לא מקילין כמו שיתבאר בקונטרס הספיקות ושאני כאן דבמליחה הוה חומרא בעלמא כמ"ש הר"ן ספכ"ה דמשום לתא דבב"ח לא שייך למגזר במליחה ✍. ועמ"י כתב לט"ז הוה ודאי איסור ועוד הוה ספק חסרון ידיעה כ"כ בכלל ל"א אות ג' מ"ש דלט"ז וודאי הוה ז"א דלא הוה אלא ספק אמנם מ"ש חסרון ידיעה וודאי הכין הוא עס"י צ"ח ומיהו בליתא הטחול לפנינו שא"א לשער מקילין כמ"ש הב"ח ועס"י ק"י ומ"מ קשה מ"ש הב"ח לאסור הטחול כיון דחנ"נ דרבנן ויש בין הכל ס' לישתרי הטחול וי"ל אסור דבוק הטעם דממהר לבלוע הוה ספק תורה בטחול דאין הגעלה באוכלין עס"י ק"ו וכאמור: