Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סימני.**עש"ך דה"ק סימנים של בהמה וחיה טהורה ובין הטמאים נתפרשו בקרא אבל הסימנים שבין חיה טהורה לבהמה טהורה לענין חלבה וכיסוי לא נתבאר מפורש רק חז"ל נתנו בהם סימן בקבלה כמבואר סי' פ' וסימנים המפורשים בתורה הם ב' מעלת גרה ושוסעת שסע וצריך שיהא הסידוק עובר מעבר לעבר ולא מהני מה שמסודק מצ"א ועיין כה"ג בהגהות הב"י אות ט' וחזיר אין פרסותיו סרוקות מעל"ע וא"י א"כ קרא דפ' ראה ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם והא איננו בכלל מפריס פרסה לפי דבריו כיון שאין השסע עובר מצד לצד. עיין פר"ח אות א' וברא"ם על התורה:
**וי"א שניבין הם ב' שינים.**כתב הש"ך לשון זה עיקר וכן כתב היש"ש:
**אסור.**בעשה לאו בלאו. ש"ך ועס"י ט"ו דנ"מ לעדות וכדומה. ועי' בפ"ב ממ"א ה"ג במ"מ ולח"מ מברייתא דת"כ דממעט ליה מלאו ובשר המת אסור לכ"ע מ"ה וכתב המחבר בסי' שמ"ט בין ישראל ועובד כוכבים דלא כתוס' ב"ק ט' ועיין מ"ל פי"ד מהל' אבל הכ"א. ודע דבשר המת אינו בלאו וכ"כ הר"מ שם אף דיליף שם שם מעגלה ועגלה מקדשים וטעמא של דבר לא ידענא וכבר הוקשה להמ"ל בהל' אבל שם דהנהנה מקדשים היו לוקה והיו עונשין וממיתין על ג"ש. ועי' תשובת הרשב"א שס"ה צידד לומר עוד האדם אינו אסור דעור קדשים ג"כ מותר ולסוף העלה דלא גרע משערו ואפשר מדרבנן אסור לא מן התורה ועי' פר"ח בקו"א בשם בה"י תינוק שנפל ליורה דבש ומת התיר דנט"ל בדבש ובשכר אסור ומ"ש לחלק מת עובד כוכבים מותר אנו אין לנו אלא דברי המחבר לקמן שמ"ט דאין חילוק ובכל גווני אסור ✍:
**טמאה.**עש"ך והלשון לכך שכתב אין מדוקדק דוודאי בחלב אדם שמותר צריך לימוד הוא טמא האמור בגמל למעט חלב אדם כדאיתא באעפ"י ובת"כ הביאו המ"מ בפ"ב ממ"א ה"ג אלא דלא תקשי מהכלל שאמרו כל היוצא מטמא טמא לזה הוצרכנו לומר להר"מ ז"ל דאין הכלל אמור אלא באותן שהם בל"ת לא באדם שהוא בעשה ולמאן דאית ליה בשר אדם מותר מ"ה לא הוצרכנו לזה ואיכא מ"ד דשאר בהמה טמאה אין בהם אלא עשה ומיהו המעיין בת"כ גבי אין לי אלא בעשה ל"ת מניין יראה דל"ת איכא אלא שאין לוקין ועמ"ש בס' ג"ו וכאן אין להאריך:
**וטהורה.**עש"ך דדווקא דמות בהמה הא דמות עוף אף שיצא לאויר העולם אסור לפי שאין בר קיימא אף שהוא חי כמה ימים דאם חיה מותר לאחר שיצא לאויר העולם גם במעי אמו היה להיות חשוב פרסה כמ"ש הרא"ש בפ' המקשה ועמ"ש בסי' י"ג:
**ואח"כ.**עש"ך ועיין ר"מ ז"ל בהל' מ"א אין טמא מתעבר מטהור ועפר"ח וכה"ג כאן מ"ש:
**אע"פ שכרוך אחריה.**וה"ה להיפוך טמאה וכרוך אחרי מין טהור אסור שמא ילדתה לבוש וש"ך ולענין או"ב בכרוך אחריה אסור ואין לוקין מספיקא עמ"ש בסי' י"ז:
**הנולד.**עש"ך בעיברה ולבסוף נטרפה א"נ פעמים מיעוטא דמיעוטא אף וודאי טריפה מתעברת ויולדת והוולד מותר ועי' חולין נ"ט א' דמשמע שם דאפילו מיעוטא אין יולדת יע"ש. ומיירי שהזכר כשר והוה זוז"ג ומש"ה שרי בנטרפה ולסוף נתעברה ובטמא ליכא לאשכוחי דאין טמא מתעבר מטהור עיין בר"מ פ"א ממ"א. ומה שחילק בין ביצה דאגודה ומעורה כגופה דמיא קשה דא"צ תו לחילוק בין וולד דיש לו חיות בפ"ע אלא לענין נזקין צריך לחלק כן עיין שו"ת בית יעקב סימן א' האריך בזה: