**חדשים לבקרים.**איכה רבתי פסוק זה:

**שאתה מחדשנו.**מחזיר נשמות לפגרים מתים בכל בקר:

**כת של מלאכים.**שמ"ר פט"ו ס"ו ואיכה שם:

**חנוקה כו'.**כלשון הזה ג"כ שי"ר פסוק ישקני וג"כ ר"ב ור' חלבו:

**מיכאל וגבריאל.**ע"ל פמ"ח ס"ט שאלו נזכרים בדניאל ע"כ זכרם. אך גם להם אין שיעור כמ"ש באיוב היש מספר לגדודיו:

**מי גדול.**מדרש תהלים צ"א ביתר באור שהשומר משמש ועובד להנשמר וכן הנושא לנישא. והשליח למשלח:

**הגיע זמן קילוסי.**חולין צ"א כל הענין פר"א פכ"ב ול"ז שמלאכים נקראים בני אלהים. תדב"א פכ"ה. וזהו טעם כי עלה השחר וכמ"ש באיוב ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל ב"א:

**שגלו מסתורין.**לעיל פס"ח סי"ב ע"ש:

**אכ"כ אלא ימצאנו.**זה ראיה למ"ש ואני עומד שם. וע' רש"י בחומש ביתר באור:

**מקים דבר עבדו.**פסיקתא רבתי פי"ז ס"ה ולקמן פפ"ב ס"ב.

**לאברהם אברם.**לעיל פע"ז רס"ג ושם מבואר:

**עם העליונים.**וזהו כי שרית עם אלהים וכמש"ש בהושע י"ב וישר אל מלאך וע"ל פע"ז רס"ג:

**מה פני אלהים כו'.**לקמן פרשה זו ר"ס ח' וי"ב ע"ש וע"ל פע"ז ס"ס ז':

**שאיקונין שלך.**אולי דורש שרית מל' חני' בארמית. וע"ל אצל באשרי וכו'. וע"ל פס"ח סי"ב שאיקונין כו':

**רב אמר.**צ"ל רבי אומר וכ"ה במ"ר פי"א סס"ז והוא מהספרי שלא נזכר שם רב:

**שיש שם שינוי.**ובמ"ר אמר שאין שם שינוי ושניהם אמת שפסוק בשם יקרא מדבר במיכאל וגבריאל שאין שמם משתנה ופסוק שמות יקרא מדבר במלאכים ששמם משתנה וע"ש במ"ר:

**לו לרפואתו.**כמ"ש בס"ד והוא צולע על ירכו. וע"ל פס"ח סס"י חולין צ"א:

**ריב"ל סליק לרומי.**לעיל פל"ג סי' א' וש"נ:

**נפק ר"ח.**צ"ע איך מדמהו לגנאי. ועוד שהרי ר' חנינא זקן מריב"ל ואיך יצא כנגדו. ואולי שלחוהו לריב"ל לרומי לבטל איזה ענין רע והצליח בשליחותו ויצאו חכמי ישראל להקביל פניו ולכך יצא גם ר"ח ובזה הוא דומה ליעקב בכל הענין:

**תלת מאה מתלין.**ע' ויק"ר פכ"ח ס"א תלת מאה מתלין על הדין תעלא. שהחכמים היו יודעים ג' מאות משלים מערמת השועל וכשמזכיר איזה משל מהם אומר כל הסכום של ג' מאות:

**אגומין.**פי' הערוך נלך בל"י:

**לערוך תפלה.**כמ"ש הצילני נא ולמלחמה כמ"ש והיה המחנה הנשאר לפליטה וכפי' רש"י בחומש:

**וישם את השפחות.**שלעיל פע"ד סי' ה' הקדים בנים לנשים הפך מ"ש לקמן פפ"ב סי"ג ולמה כאן הקדים נשים לבנים וע"ז אמר דאחרון אחרון חביב וסדר החביבות שפחות ילדיהן לאה ילדיה רחל ויוסף:

**כרחם אב על בנים.**וס"ד ריחם ה' על יראיו. וע"פ מדה י"ז כוונת הכתוב על ענין שמפורש בתורה ודרש ר"ח כרחמן שבאבות. ובילקוט כאן קיצר בזה אך בילקוט תהלים בבאור כרחם אב וכו' באיזה אב תני ר"ח כרחמן שבאבות זה אברהם וכו'. ר"י בר"נ פתר קריא ביעקב אבינו והוא עבר לפניהם. ומי שסובר כאברהם כמ"ש כי אב המון גוים וכ"כ ביפ"ת. וכמש"ל פמ"ט ס"ב:

**לפנים מז' קנקלים.**שי"ר פסוק כמעט שעברתי:

**ואני נידון כו'.**לעיל פע"ו סס"ז:

**נקוד עליו.**שי"ר פסוק צוארך כמגדל כל הענין וע' במ"ר פ"ג סי"ג. ספרי פ' בהעלותך פיסקא ס"ט ולעיל פמ"ח סט"ו וש"נ ומבואר וכאן כל תיבת וישקהו מנוקד לחזק הנשיקה:

**א"כ למה נקוד עליו.**שמאחר שמפורש שנעתר לו וכתיב וירץ מן הסתם שנשקו בכל לבו. אלא שהניקוד מורה להיפך. וכמש"ל פע"ה סי"ט. וע' שמ"ר פ"ה ס"י פר"א פל"ז א"ת וישקהו וכו' וכ"ה בשי"ר שם:

**ומת"ל ויבכו.**כי אצל יעקב ורחל כתיב וישק ויבך. וכן בדוד ויהונתן מגודל אהבה אבל כאן לר' ינאי מאי ויבכו:

**בי"א שבטים.**כמ"ש כאן אשר חנן והיו י"א שלא נולד בנימין עדיין. וכוונתו למ"ש יאר ה' פניו אליך ויחונך וכתיב כן עינינו אל ה' אלהינו עד שיחננו. וע"כ הוצרכו להתברך בתחלה בחנינה שיזכו לחנינה אחרונה. וע"ל פצ"ב סי' ה':

**וגבה קומתו.**ע"ל פ"צ ס"ד ופר' צ"ח סימן י"ח:

**בן פורת רביית עלי עין.**דורש כופל הלשון על כמה מיני גידול. א' מה שרבה ונתגדל על אמו כנ"ל. ב' שנתגדל בחלום הפרות של פרעה וכמש"ל פר' צ"ח סי' י"ח וא"ת פורת אלא פרות. ג' שנתגדל ע"י חלום השבלים והפירות וא"ת פורת אלא פירות. וכאן בשיבוש וכצ"ל הוא דכתיב ביה בן פורת יוסף בן פורת עלי עין רבית עלי עין הוא הגידול הא'. בין פרות רביית יוסף בין פירות רביית יוסף:

**עלי לפרוע לך אותה העין.**פי' מה שכסית העין מאמך והיינו מ"ש בס"ד בנות צעדה עלי שור לשור ולראות גדולתו כמ"ש רש"י בחומש. ויתכן כפירוש המ"כ שלא ישלוט בו עה"ר או כהיד"מ שיהיו קדשים נאכלים בחלקו בשילה במלא העין. ודורש עלי עין עלי לפרוע ע"פ מדה ל"א ופורת מלשון פרעון ע"פ מדת ממעל ותיבת מן ט"ס. וכן הוא פצ"ח שם:

**נעשו מלאכי השרת.**לעיל פע"ה ס"י. וזהו אשר פגשתי שרוב הפגישות לרעה אפגשם כדוב שכול ויפגשם על בריכת שומרון. וע' רש"י בחומש בשינוי:

**אמרין לך כלום.**שיעקב לא ידע מה עשו המלאכים עמו ואיך אומר למצוא חן וכו' אלא ששאל איך התנהגו עמו והודיע ליעקב וע"ז השיב למצא חן וכו' יש לי רב. ומ"ש כאן ד"א ויאמר יש לי רב תיבת ד"א מיותר שעדיין לא דרש על זה ובילקוט ליתא אלא שדרשת ר' אייבו שייך לדרשה הקודמת ע"כ בהכרח שאודה לך על הברכות וכן הביא רש"י בחומש:

**אר"א.**לעיל פס"ז סוף סי' י"ב ושם סי' י"א וע' מש"ש:

**מה פני אלהים.**לעיל פר' ז' סוף סי' ג' וש"נ ומבואר. וא"כ איך הוא שייך אל המנחה ותיבת פני מיותר ודורש גז"ש. וכמ"ש פר"א סוף פרק ל"ז שכל המנחה היתה מעשר כל מקנהו שנדר עשר אעשרנו לך כמו לבכור ולכהן ועל ידו יתקיים מ"ש ולא יראו פני ריקם וע' פר"א פרק ח' ופרק ל"ח ששייך כאן. וע' עוד בסוף הפרשה כל ט' שנים. וע' עוד סוטה דף מ"א וילקוט כאן:

**אשר הבאת איכ"כ.**בילקוט הגי' אשר הבאתי אכ"כ אלא אשר הובאת וכמ"ש ברכתי היל"ל הבאתי:

**מתרפס כו'.**ע' שמ"ר סוף פר' ל"ה וש"נ:

**בשלמא דרבינו.**הוא ר' יהודה נשיאה שהיה נכדו של רבינו הקדוש וכמש"ל פר' ס"ג סי' ח' וע' ילקוט:

**בלדר.**הביאו הערוך בערך בלדד. ופי' המ"ע ברדר בלשון רומי רץ וציר ובמלות נכריות רי"ש ולמ"ד מתחלפות וע' לעיל פר' יו"ד סי"ז:

**דורנות רבים.**כמ"ש בסוף הפרשה. וע' ילקוט כאן ותהלים ע"ב:

**כי הילדים רכים.**הלא למחר שנים מהם החריבו עיר שכם ושבו כל הנשים והטף. ודורש אא"ע. ומ"ש והבקר כמ"ש לעיל פר' מ"ח סימן י"ג:

**בימי אנדרינוס.**כמ"ש לעיל פר' ס"ה סימן כ"א ומ"ש דוד ושלמה פי' שעדיין צריך אני לבנות ביהמ"ק ע"י דוד ושלמה:

**שנהא שותף.**וזהו ואלכה לנגדך פי' בשוה עמך כמ"ש עזר כנגדו. והשיב לו יעבר נא אדוני לפני עבדו. ד"ר פר' א' סימן כ':

**דוכסוי ואפרכוי.**ועי' ד"ר פר' ב' סימן ג':

**ההולכים לאט.**בנחת בלא קולות וכמ"ש חז"ל קבלה דיסורי שתיקותא מבעי רחמי:

**בפנים כרוכות.**עיקר הראיה ממ"ש ש"ב י"ט ה' לאט את פניו שכסה וכרך בגד על פניו לסימן אבל וצרה וכמ"ש על שפם יעטה שמכסה פניו עד השפה וכמ"ש לוטה בשמלה פי' מכורכת בשמלה:

**ולא מצאנו.**ומאחר שלא נמצא בתנ"ך אין לנו לומר על פה שמן הסתם הלך אלא לדרוש א"א כו' עיין כל זה בד"ר פ"א ס"כ באריכות:

**רבינו כד הוה סליק.**עיין לעיל פע"ה רסי"ה:

**ד' מאות איש נער.**ש"א י"ז אצל מלחמת עמלקים:

**כמה שנים.**מגילה י"ד. שהיה בדרך ב' שנים להשלים הכ"ב שפירש מאביו ע"ש בגמרא ורש"י בביאור ע"פ מדת מנגד:

**סוכות ובית וסוכות.**עי' לקמן ס"פ פ"ו בבית ובשדה. וכאן כתיב ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות ע"כ קרא שם המקום סוכות. ואצל אברהם לוט ומשה שנסעו עם עדריהם לא זכר שעשו למקניהם סוכות רק כאן שבא ללמדנו כמה זמן שהה בדרך זה. שבבית דרים בימות החורף ובימות הקיץ יושבים בסוכוא. ומ"ש ויעקב נסע סכותה פי' לעשות לו סוכות וע"פ מדה י' ב"פ סוכות היינו שני זמני חורף. ומ"ש ע"כ קרא שם המקום סוכות אין לחשוב בחשבון שהוא הודעה חדשה על קריאת השם ולגופיה אתי. ובבית אל ששה חדשים מדקרי לו בית. וביחד הם שתי שנים:

**כל אותן שנים.**כמ"ש לעיל סי"ב שהחזיקו לבכור ולכהן. ויעקב רצה להקריב קרבנות בעצמו ובבית אל היה המזבח לכל מי שירצה להקריב שהיה מביא ליעקב ומקריב לו וכדי שלא יערער עליו היה מכבד תמיד בדורון כזה במעשר:

**ט' שנים.**משבא לחברון שאז היה יוסף בן ח' שנים שש שנה משנולד ועבד בצאן ושתי שנים בדרך וכשנמכר היה בן י"ז שנה באותן ט' שנים כבדו. אך משנמכר היה באבל ונסתלקה ממנו רוה"ק. וגם כשהיה בדרך לא הקריב ולא הוצרך לדורון ומ"ש באותו דורון פי' באותו אופן של דורון ראשון שהיה מעשר מקנהו כך בכל שנה מהנולדים מחדש מעשר בהמה:

**כל אותן שנים.**לפי מ"ש לעיל בדברי ר' אבא ו' חדשים בבית אל צ"ל כאן כל אותן חדשים. ואי גרסינן שנים ע"כ הכוונה שבבית אל ובבית אביו וכמ"ש ר' אבין שהיו ט' שנים. וקרוב לומר שבבית אל היה בית אלהים וכמ"ש בריש ויצא והאבן וגו' יהיה בית אלהים. ואף אחר שבא לחברון היה מקריב בבית אלהים בבית אל עד שנמכר יוסף: