**זש"ה קטן וגדול שם הוא.**שייכות דרשה זו לכאן שדורש בסמוך פסוק כי המות יפריד ומביא עוד ג' פסוקים באופן הנ"ל:

**מכעיס את יצרו.**ואם עושה רצון יצרו מכעיס ליוצרו וכשמת נעשה חפשי מאדונו המושל בו ולשון הילקוט איוב ג' ועבד חפשי מאדוניו האדם בחייו הוא ליצרו וליוצרו בשעה שעושה רצון יוצרו מכעיס יצרו וכן להיפך מת יצא לחירות הרי פסוק א':

**השפלה הגבה.**השפלה בעוה"ז הגבה בעוה"ב וכן בהיפך הרי פסוק ב':

**הסר המצנפת מרבותינו.**בגיטין דף יו"ד איתא א"ל ריש גלותא לרב הונא כלילא (לחתנים) מנלן דאסור וכו' א"ל רב חסדא קרא כתיב והסר המצנפת והרם העטרה וכו' בזמן שהמצנפת בראש כה"ג עטרה בראש חתנים וכו' אלא חסדא שמך וחסדאין מילך ע"ש:

**כי מי אשר יבוחר.**קה"ר פסוק זה וס"ד כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת:

**תמן תנינן.**ברכות ריש פרק הרואה:

**מתפלל על הרשעים.**על רשעים כאלו כתיב כי רשעים יאבדו וכתיב באבוד רשעים רנה:

**יבחר כתיב.**אע"פ שהיה רשע כל ימיו ובחר בדרכי צדיקים הם החיים יש בטחון שיקרבם הקב"ה:

**שפשטו ידיהם בזבול.**חיילותיו של נ"נ וכדומה ודורש פסוק תהלים מ"ט וצורם לבלות שאול מזבול לו שיבלו צורתם בשאול לעולם מזבול לו מחטא הביהמ"ק שנקרא זבול ועליהם אומר בירמיה נ"א שמדבר על חיילותיו של נ"נ וישנו שנת עולם שלא יעמדו בדין על שעשו תשובה:

**בעוה"ז מי שהוא כלב.**בזוי ושפל בעונותיו יכול לתקן בתשובה להיות נכבד וחשוב כארי הרי פסוק ג':

**אמר דוד לפני הקב"ה.**שבת דף למ"ד:

**חביבה עלי תפלה.**בגמרא איתא יום אחד שאתה עוסק בתורה שנאמר כי טוב יום בחצריך מאלף:

**ארכיות ארכיות.**לעיל פסוק וימת אלימלך:

**שלא תרד עליו השמש.**זהו כי לכלב החי הוא טוב מן האריה המת שהתירו לטלטל הנבלה לכלבים ולא התירו לטלטל גוף דוד עי' רש"י שם בשבת ל' שהפירוש הב' לא יתכן לפי המדרש הרי הפסוק הג':

**מעוות לא יוכל לתקון.**מדרש קהלת פסוק זה וזהו הפסוק הד':

**זה השער לה'.**וכמ"ש וישכן מקדם לג"ע את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים שלא יכנסו בו הרשעים:

**דלימא.**הוא מעשה בלשון ירושלמי והובא המעשה בשמ"ר פרשה נ"ב סי' י"ג:

**וחזא חדא ידא.**בתענית כ"ה מעשה כזאת אצל ר' חנינא בן דוסא:

**לית היא אלא מאה מנה.**לפי גודל ההוצאה שעשית כאלו היה לך מאה מנה ובאמת לא היה לו כלום.

**זבינתא למאריהון.**מה שלקחת לצרכי יו"ט והדנרין לרבינו שנתן לו הוא רבינו הקדוש ר' יהודה הנשיא ומרגליתא למרא להקב"ה שנתן לו:

**שמע רבינו מצטער.**ששמע רבינו שר' שמעון מצטער מדברי אשתו:

**ולא אמר ר"ל.**קה"ר פסוק כי הולך האדם אל בית עולמו ולא שאשת רשב"ח אמרה כן בשם ר"ל שהיה בדור שאחריו אלא המדרש הביא כן בשם ר"ל אך היא אמרה בלשונה:

**נס האחרון.**שי"ר פסוק ידיו גלילי זהב:

**מנסב ליה.**כשלקח וקבל המלאך בחזרה את המרגלית היתה יד המלאך למטה וכשהושיט המלאך לר' שמעון מתחלה היתה יד המלאך למעלה מיד ר"ש וכדרך המלוה שידו למעלה מיד הלוה:

**קציר העומר היה.**כמ"ש והמה באו בית לחם בתחלת קציר שעורים היינו העומר ראשית קצירך ואז נתקבצו כל אנשי בית לחם למקום אחד כמו שאר העיירות:

**אבצן היה משיא.**אבצן היה מבית לחם והיינו בועז מבית לחם שכתוב באבצן (שופטים י״ב:ט׳) שלשים בנות שילח החוצה ואז באו רות ונעמי ועי' לקמן פסוק ותשב נעמי:

**מי כמוך חסין יה.**ואמונתך סביבותיך סמך הדרשה כמו שדרשו חוסן זה סדר נשים שאתה עושה בזה נפלאות מי כמוך וכמו שדרשו על פסוק חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם וסובבים ליראיו הם נשיהם כמ"ש נקבה תסובב גבר וסביבותיך פי' סביבים שלך הם נשים של צדיקים אתה עושה עמהן אמונותיך:

**ונתכנסו כ"י וזיל כל עמא.**הביא המדרש שני נוסחאות ופירוש אחד להם:

**ואת אמרת.**וזהו שאומר הפסוק הזאת נעמי וכן בסמוך:

**למה וה ענה בי.**אם נעימה במעשים אני למה ענה בי:

**שהייתי מעוברת.**כמ"ש קהלת כעצמים בבטן המלאה:

**ענה בי מדת הדין.**שמדת הדין ענה ויסר אותי:

**כל עניני לא הוה.**כנסת ישראל אומרת כך ברוח הקודש כמו שכתב לעיל סוף פרשה ב' באשר תלכי וכמה שכתוב ופניתי עליכם וכן בתוכחות עי' תורת כהנים שם וכמה שכתב אך בי ישוב יהפוך ידו כל היום: