**שש שעות כמנין הוי"ו.**בילקוט כאן הגי' שנשתהתה שוכבת מרגלותיו וי"ו שעות. וצריך חקירה שהרי מפורש בחצי הלילה וא"כ היה לילה זו י"ב שעות ולפי מ"ש לעיל פסוק ותאמר רות המואביה שעברו ג' חדשים מתחלת קציר שעורים עד סוף קציר חטים והיינו בחצי תמוז שלא יתכן שתהיה אז הלילה י"ב שעות והחצי ששה שעות אפילו בא"י דשם הלילה הקצרה לא יותר מח' שעות ובהכרח לומר דחשיב גם מה ששכבה קודם חצי הלילה או דחשיב שעות זמניות:

**הבה כתיב.**עי' מ"כ. הבה כולל זכר ונקבה כמ"ש יהודה לתמר הבה נא ואבואה אליך וכולל יחיד ורבים כמ"ש הבה נבנה הבה נרדה הבה נתחכמה:

**ואחזי בה מלמד שחגרה.**לשון הילקוט כאן ואחזי בה ותאחז בה מלמד שאחזה כזכר לשון אחיזה משמע בחיזוק:

**של מלך לישא לו אשה בשש שעורים.**פי' שבועז היה שופט ישראל נכד נחשון נשיא יהודה והיה כמו מלך ומ"ש לישא לו אשה חלילה לומר שקידש אותה בשעורים הללו כי איך יאמר לטוב שהוא יגאל ויקח את רות אלא הכוונה שמאחר שאמר ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי הרי שהיה בדעתם בספק לישא אותה א"כ איך יתן לה מתנה קטנה כזו שש גרעיני שעורים ועוד יקשה מ"ש וימד איזה מדידה בשש גרעינים וכן וישת עליה משמע שהיה משאוי שלא יכול להשית בעצמה ואם הכוונה שש סאין וכי דרכה של אשה לישא שש סאין אלא שיש בזה רמז שנתן לה שש גרעיני שעורים וגם מדד איזה מדה שתהא יכולה לשאת ולהשית עליה. ומ"ש וכי דרכה של אשה להנשא בשש סאין נראה דשיבוש הוא וצ"ל לישא שש סאין:

**חזקיה למרבה המשרה.**צ"ע לאיזה ענין הביא פסוק זה והרי עיקר הראיה מפסוק הקודם כי ילד יולד לנו וגו' ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום א' פלא ב' יועץ ג' אל ד' גבור ה' אבי עד ו' שר שלום כי בשנים אחרונים יש מקף בין השתי תיבות להורות שהם אחד ואחר כך פסוק למרבה המשרה שאינו שייך לענין כלל אולי על שכתוב בו על כסא דוד ועל ממלכתו הרי שמדבר במלכי בית דוד א"כ מ"ש כי ילד יולד לנו הכוונה על חזקיה המלך שהיה בימי אשור שהפרשה מדבר בו:

**למרבה המשרה חסר מ'.**ויתכן שמביא פסוק זה שיש בו ששה ברכות א' למרבה המשרה ב' ולשלום אין קץ ג' על כסא וגו' להכין אותה ד' ולסעדה ה' במשפט ו' ובצדקה ומ"ש חסר מ' צ"ע שהרי יש כאן מ"ם סתומה:

**יאשיה שנאמר והיה כעץ.**ובפסוק הקודם ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. ירמיה אמר על הצדיק הגדול שהיה בימיו היינו יאשיה המלך ובפסוק הסמוך והיה כעץ ששה שבחים וברכות א' והי' כעץ שתול על מים ב' ועל יובל ישלח שרשיו ג' ולא יראה כי יבא חום ד' והיה עלהו רענן ה' ובשנת בצורת לא ידאג ו' ולא ימיש מעשות פרי:

**חנניה מישאל ועזריה.**בדניאל א' א' ילדים אשר אין בהם כל מאום ב' וטובי מראה ג' ומשכילים בכל חכמה ד' ויודעי דעת ה' ומביני מדע ו' ואשר כח בהם לעמוד לפני בהיכל מלך:

**דניאל.**הנה גם דניאל בכלל הששה של חמו"ע אלא שחושב בדניאל עוד ששה מיוחדים לו א' רוח יתירא ב' ומנדע ג' ושכלתנו ד' מפשר חלמין ה' ואחיות אחידין ו' ומשרא קטרין:

**משיח.**א' רוח חכמה ב' ובינה ג' רוח עצה ד' וגבורה ה' רוח דעת ו' ויראת ה':

**למימר ותבא העיר.**לסמוך למ"ש ותבא אל חמותה:

**שהיה מהלך עמה.**עד שהגיעה לפתחה של עיר ילקוט והכוונה שהיה מהלך לשמרה מרחוק עד שראה שבאה לפתח העיר:

**וכי לא היתה מכירה.**ועוד שאם הכוונה כפשוטו א"כ מ"ש ותגד לה את אשר עשה לה האיש אין זה תשובה על השאלה כלל שאמרה מי את אלא הכוונה לענין העצה שנתנה לה שאלה אם הצליח וע"ז השיבה שסיכרה כל אשר עשה לה האיש:

**אף אני אעשה את שלי.**והמציא לו את הגואל וכאן חסר דברי ר' יהושע וצ"ל ר' יהושע אומר אפילו היה בסוף העולם הטיסו הקב"ה והביאו שם וכ"ה בילקוט אלא דגם שם צריך לתקן דמ"ש שם רבנן אמרי צ"ל ר' יהושע אומר כמו שהתחיל ר"א ור"י ואח"כ צריך לגרוס ויאמר סורה שבה פה פלוני אלמוני פלוני אלמוני הי' שמו וא"כ היה לו שני שמות טוב כמ"ש אם יגאלך טוב וכן משמעות הטעמים של יגאלך טוב. ופלוני אלמוני:

**אלם מד"ת.**ופלוני מלשון כי יפלא ממך דבר:

**ויקח בועז עשרה אנשים.**ויאמר שבו פה וישבו שאם לא אמר להם שבו לא היו יושבים:

**מכאן לבית זה.**בית יהודה בית דוד וזהו כבודם למנות זקנים חכמים וחשובים ואולי הכוונה שזה היה תחלת מנוים לזקנים ושופטים כמ"ש ולוט יושב כמ"ש ב"ר פרשה נ' סי' ג' (וכמ"ש ועלי יושב) ע"ש בפירושי בב"ר:

**לא סוף דבר בחור לבתולה.**וצ"ע הלא כאן היה אלמון ואלמנה ואיך ס"ד בחור לבתולה ויתכן דקאי על המשנה ברכת חתנים בעשרה וע"ז אמר לא סוף דבר שדין זה נוהג בבחור ובתולה אלא אפילו באלמון ואלמנה כמו שהיה אצל בועז ועי' כתובות דף ג' פדר"א פרק י"ט:

**לב"ד אמר.**שהיל"ל ואם לא תגאל בנוכח שעמו מדבר אלא שאמר לב"ד:

**שלא תאמר וכו' שלא אזקק.**וזהו קנית להקים שם המת על נחלתו היינו על ידי זרע:

**אזלת רות.**הלכה לה ממני שלא אשא אותה לאשה:

**קניתי כתיב.**שניבא ברוה"ק שכבר קנה אותה מעת ביאה וראויה לו מבריאת עולם. כמ"ש לקמן פסוק ותאמרו הנשים:

**והא מסייע לההיא.**מ"ש כי לא אוכל לגאול פן אשחית מסייע למ"ש לעיל שע"כ נקרא שמו פלוני אלמוני על שהיה אלם וכו':

**זאת לפנים.**שמאחר שכתוב לקיים כל דבר הרי גאולה ותמורה בכלל וא"כ הם מיותרים ועוד שתיבת וזאת משמע שמראה באצבע כמו תיבת זה ע"כ בהכרח לדרשה וענין הדרשה שבאותו הלשון ששבחו על הגאולה זה אלי בזה הלשון אמרו גם על התמורה בעת שהמירו בעגל שאמרו כי זה משה האיש ובנחמיה ט' זה אלהיך ישראל שאמרו על העגל וכמ"ש ויק"ר פ"ח סוף סי' א' עי' מש"ש וזהו וזאת לפנים בישראל ותיבת זה ותיבת זאת ענין אחד להם שכמו שהראו באצבע על השי"ת כך הראו על העגל:

**שהוא מוכר שדהו.**בירושלמי קדושין פ"א ה"ב הגירסא מוכר שדה אחוזתו:

**חזרו להיות קונים במנעל ובסנדל שלף איש נעלו ונתן לרעהו.**כל זה מיותר ובירושלמי שם ליתא וכ"ה כוונת המ"כ במ"ש הגי' למשפחתו חזרו להיות קונים בכסף:

**אין כסף נקנה.**עיין בירושלמי שם:

**כל שקלים.**בראשית רבה פרשה נ"ח סימן ז':

**מעילו של שאול.**מגודל צרתו קרע מעילו של עצמו ולמ"ד של שמואל ג"כ הכוונה שבעצמו קרע מעילו על צערו משאול:

**ולא עצר כח ירבעם.**וס"ד ויגפהו ה' וימות עי' ב"ר פ' ס"ה סי' כ' וש"נ ומבואר:

**ויאמרו כל העם אשר בשער וגו'.**וס"ד כרחל וכלאה מקדים רחל שהיא העיקר שעל שרוב המסובים על שולחן יעקב היה הכל מלאה וכדי לפייס דעתה של רחל עשה אותה יעקב לעקרת הבית שיהיו הכל צריכין לידה:

**ורחל עקרה עיקרת.**עי' ב"ר פ' ע"א סי' ב':

**לפי שאמרו דברים.**שאמרו שהיא עקרה ולא תלד עוד והיתה רחל מתביישת לפיכך נקראו כל בנים של יעקב על שמה כאלו ילדה כל הבנים:

**ויהי ביתך כבית פרץ.**וס"ד אשר יתן לך מן הנערה הזאת:

**לנוכח אשתו כי עקרה.**ב"ר פ' ס"ג סי' ו':

**ותהי לו לאשה.**וס"ד ויתן ה' לה הריון ולא אמר ויפקדה ה' ותהר ותלד ע"כ שהיתה חסרה כל אברי הריון היינו עיקר מטרון בית הרחם:

**גואל היום.**תיבת היום מיותר:

**מה היום רודה ברקיע.**היינו השמש וכמ"ש כסאו כשמש נגדי:

**מברכתן של נשים.**גואל היום כנ"ל:

**בימי עתליהו.**ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה ועכ"ז לא השבית גואל שנשאר יואש:

**שמה כתיב.**אצל בנות לוט:

**שבא ממקום אחר.**ע' ב"ר פ' כ"ג סי' ה' כי שת לי אלהים זרע אחר אותו זרע שבא ממקום אחר ע"ש מש"ש ותבין כאן. והובא בסמוך פרשה ח':

**ולכלכל את שיבתך.**היל"ל ולכלכלך בשיבתך ע"כ אל תקרי שיבתך אלא שבעתך שבע בני ישי עד דוד ועי' עוד במ"כ משבעה בנים וגי' הילקוט היא טובה לך משבעה רבי יהודה אומר וכו':