**ויעשו כל חכם לב.**בעושי המלאכה את המשכן עשר יריעות. בני אדם עשו משכן של י' יריעות והשכין שכינתו ביניהם מורה על גודל אהבתו את ישראל:

**מים רבים.**לא יוכלו לכבות את האהבה. משמע שהאהבה היא אש גדולה עד שמים רבים לא יכבו אותה ע"כ דורש שהוא משל על האומות הקדומות ע"פ מדה י"ז וע' במ"ר פ"ב סי' י"ב:

**בהמות מים.**ר"ד הוי עמים רבים כמו סנחריב. ואשור. ובבל:

**ונהרות לא ישטפוה.**כמ"ש ב"ר פט"ז בס"ב שנקראו על שם אשור:

**אם יתן איש.**כאן הביא הפסוק ולא דרש בו ותשלומו בבמ"ר שם וכאן חסר. ומ"ש אבל בני מרומז במ"ש בפסוק הסמוך לפסוק מים רבים וגו' אחות לנו קטנה וגו' מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה היינו ביום שהוקם המשכן ושם השרה שכינתו ודיבר עם משה ולזה הביא פסוק ולא יכול משה וסמוך לו ויקרא אל משה וזהו מה נעשה וכו' עד שקראו לו ודיבר עמו:

**הה"ד שחורה אני.**לעיל פר' כ"ג סי' י' וש"נ ומבואר. ועי' שי"ר פסוק זה:

**שחורה אני במצרים.**שעבדו עבודת כוכבים כמבואר ביחזקאל כ' בהדיא. ונאוה אני במצרים בדם פסח ודם מילה דכתיב שם ואעבור עליך וגו' בשי"ר שם וכאן חסר:

**שנאמר וימרו על ים.**עי' לעיל ריש פר' כ"ד:

**שחורה אני בעגל.**בשי"ר שם בלשון מתוקן וכאן חסר:

**שור או כבש.**וכמ"ש ויק"ר פר' כ"ז ס"ז באריכות שעל שנחשדו בעגל שהוא שור ולא נמצא בחשד ממש ע"כ נעשה שור לכל הקרבנות:

**טמאו את משכני.**לא נמצא פסוק כזה ובדפוס אחר הגירסא טמאו את מקדשי יחזקאל כ"ג ל"ח וביפ"ת הביא פסוק בטמאם את משכני ויקרא ט"ו ל"א:

**ויעשו כל חכם לב.**בעושי המלאכה את המשכן. ומשמע שמ"ש בעושי המלאכה הם לבד מה שעשו כל החכם לב ועל זה מקשה מה מלאכה היו עושים. ותירץ שמ"ש בעושי המלאכה פירוש שהתרומה והנדבה נקרא מלאכה כמ"ש והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה וכן איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש ויכלא העם מהביא הרי שהנדבה נקראת מלאכה ונקרא תרומה וכן כאן שעשו כל חכם לב עושי המלאכה פי' עם עושי הנדבה והתרומה:

**זו כנסת ישראל.**דרשה אחרת היא דרך אגב שהזכיר הפסוק דרש בו ע"פ גז"ש על שכבר חשב דברים אלו בריש תרומה הם כאן מיותרים לגז"ש. ונ"ל שכוונתו על פסוק של ריש סדר זה ויקהל קחו מאתכם תרומה לה' וגו' זהב וכסף וגו' וחושב כל הדברים שזכר כאן במדרש ובסוף הענין כתוב איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה וגו' והמלאכה היתה דים וגו' ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה:

**ראשית תבואתה.**ונקרא תרומה כמ"ש בסדר קרח וזה לך תרומת מתנם כל חלב וגו' ודגן ראשיתם וגו':

**כנפי יונה נחפה בכסף.**ואברותיה בירקרק חרוץ היינו זהב וכנ"י נקראת יונה כמ"ש יונתי כמה פעמים בשיר השירים:

**תחצוב נחושת.**וכסף וזהב אינו חושב בא"י שלא היו בה מחצבים של כסף וזהב (לרמוז למ"ש וכסף וזהב לא ירבה לו) ע"כ נחושת הוא מין החשוב יותר שהיה בא"י ונקרא הארץ על שם הנחושת ולא על שם הברזל:

**שרי יהורה רגמתם.**עיין מתנת כהונה וכמ"ש במכילתא בשלח פסוק ויבואו בני ישראל וז"ל מה שכר נטלו שבטו של יהודה שהיו רוגמין אותם זכו למלכות שרי יהודה רגמתם וגו' והלבישו לדניאל ארגוונא. וכ"ה במדרש תהלים קכ"ד:

**שנבחן בככשן האש כזהב.**כלשון הפסוק זכריה י"ג וצרפתים וגו' ובחנתים כבחון את הזהב. ובאיוב כ"ג י' בחנני כזהב אצא:

**שנצרף ככסף.**כמ"ש בזכריה שם וצרפתים כצרוף את הכסף וכן כסף צרוף בעליל לארץ:

**נחשתי ויברכני ה'.**שניחש לבן בשביל יעקב אף כאן נחושת על יעקב ע"פ מדת ממעל נחשתי נחושת: