**וכי תחדל לנדור.**לא אמר וכי תחדל להביא קרבן שההבאה מצוה רק שלא יהיה בנדר עי' ירושלמי ריש נדרים ועי' בקוה"ר פסוק זה דף צ"ו א' כל הענין:

**מעשה באחד שנדר.**כמ"ש ב"ר ריש פר' פ"א ואחר נדרים לבקר איחרה נדרו נתבקרה פנקסו וכ"ש עובר בים במקום סכנה נבדק ונתבקר:

**סוף שבא לידו.**כמ"ש וידור יעקב נדר אם יהיה אלהים עמדי וגו' והאבן הזאת וגו' עשר אעשרנו לך ושכח לקיים נדרו עד אחר כ"ב שנה שע"כ בא לידי כל דברים אלו:

**הסירו את אלהי הנכר.**מה ששללו משכם:

**ויהי ביום השלישי.**וס"ד ויקחו שמעון ולוי איש חרבו וגו' כל הענין שהרגו כל אנשי שכם:

**לשון הרע.**שאמרו עליו לשון הרע וא"כ אינו דומה לשנים האחרים שעשו בניו ובתו ויתכן שהכוונה שקבל הוא הלשון הרע מה שאמר לו על בני לבן וזהו וישמע יעקב את דברי בני לבן שלא כתוב ויאמרו לו בני לבן אלא ששמע וקבל. ועי' ב"ר פר' ע' סימן ד' וכן הוא בהדיא בתנחומא וישלח סימן ח' באריכות והזכרתיו בב"ר פר' פ"א סימן ב':

**מתה עלי רחל.**שהנדר הוא הרי עלי ועי' מ"ש בזה בב"ר שם פ"א:

**נדרו ושלמו.**והשכר הוא מ"ש בס"ד יובילו שי למורא שיזכו להביא דורון למלך המשיח:

**כי דרש ידרשנו.**ור"ד כי תדור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרוש וגו' והיה בך חטא ודורש מעמך מגופך ונפשך שתמות ור' אמי דורש ממ"ש והיה בך חטא וכתיב (וכי יהיה באיש חטא משפט מות) וכתיב הנפש החוטאת היא תמות ועי' שבת דף נ"ה:

**בל יחל ובל תאחר.**בל יחל היינו מ"ש בריש מטות לא יחל דברו ורישא דקרא ואיש כי ידור נדר ובל תאחר בפסוק הנ"ל לא תאחר לשלמו וצ"ע למה שינה לומר בל יחל בל תאחר:

**כך בערכין.**וכאן בפרשת עירכין התחיל איש כי יפליא נדר בערכך נפשות שיש לעירכין דיני נדר ובשביל זה הובא כל המאמר לכאן:

**הה"ד כי פועל אדם.**לפרש מ"ש תיבת בערכך כמה פעמים וכמ"ש בסוף הסימן:

**חדא קולא.**בערוך ערך קלב א' גורס קולב וס"א למזבן חדא אסתינתא להדא יתמא ולא פירש והמ"ע כתב בלשון רומי כתונת בלתי בתי זרועות וכו' ובשם הירושלמי שבת הביא המעטפות קולבין ופולסין פירש במ"ע ערך פלס ב' בלשון יוני שקל אשר בו חקוק צורת פלס בעלת חכמה אצל היונים:

**וירא בסבלותם.**שמ"ר פר' א' סימן כ"ז:

**בערכך נפשות.**בלשון נוכח למשה כשם שערכת לנפשות ישראל סבלותם כך תזכה להיות נביא ומלך ותזכה לצוות לבני ישראל ולהעריך לנפשות ישראל כפי ערכיהם:

**רבן גמליאל.**עי' כל זה עירובין דף ס"ד נדרים דף כ"א ירושלמי ע"ג פרק א' ירושלמי נדרים פרק ט' ומ"ש ר' אלעאי מאחרא פי' מן הצד כמ"ש בהדיא יומא דף ל"ז:

**מבגי.**עי' ב"ר פר' פ' סוף סימן ח' שכם נסב מבגאי קטע ופירש הערוך מלשון בני בגאי עובדי אדמה נקרא מגבאי וכאן פי' שהיה שם הנכרי בעצמו מבגאי וזה צפה ברוה"ק:

**של בורגנין.**שלא היה להם בתים ודרים בבורגנין:

**וממנו למדנו ג' דברים.**אלו ששייכים להפרת נדרים בפרט והדברים שחשב תחלה שייכים לכלל התורה ועי' שמ"ר פר' ג' סימן ל':

**שידקר בחרב.**כר' יהודה לעיל בריש הפרשה ורפואתו שהחכם יתיר נדרו ועוקר הנדר מעיקרו כאלו לא נדר כלל ואין כאן עונש:

**כי יפליא נדר.**ויש לערכין דין נדר וכנ"ל סוף סימן א' ויועיל התרת חכם:

**ד' פתחו בנדרים.**ב"ר פר' ס' סימן ג' כל הענין וש"נ:

**וזימן לו רבקה.**שאין שאלת אליעזר בשביל עצמו וכבודו ולא היה כדאי להכשיל אברהם ויצחק ונענה כהוגן בזכות אברהם ויצחק וזכות רבקה וכן כלב שאל לטובת כל ישראל לבער הכנענים ולא נתרצה רק בהגון לזה וכן שאול היתה כוונתו לטובת כלל ישראל ולא נתרצה בלתי להגון לכן נענו כהוגן אך ביפתח לא היה טובת ישראל כלל רק בעבור עצמו ע"כ הכשילו לשונו ונכשל. עי' קהלת רבה פסוק עמל הכסילים ובתד"א פרק י"א כל הענין:

**נגיד היה עליהם.**וס"ד לפנים ה' עמו משמע שעתה נסתלקה ממנו רוה"ק:

**דמים היה חייב ליתן.**עיין בתנחומא פר' זו סימן ה' כל הענין באריכות ופלוגתא דר"י ור"ל שם בהיפך ממ"ש כאן ושם איתא עוד שמ"ש והיה ערכך הזכר רומז על מישע מלך מואב שהקריב בנו הבכור ואם נקבה היא רומז על יפתח ובתו:

**ולא עוד אלא שכל מי שנודר ומשלם.**זה שייך למ"ש לעיל סוף סימן א' שכל מי שנודר ומשלם יש לו שכר על הנדר ועל השילום והשכר הוא מ"ש בס"ד שם יובילו שי למורא ועל זה אמר כאן ולא עוד אלא שזוכה לשלם נדרו בירושלים:

**הודו לה' כי טוב וגו'.**פסוק הסמוך לפסוק נדרי לה' אשלם ובא לחתום בטובה וחסד וגם יתכן שכוונתו על פסוק שבסוף ההלל אחר פסוקים אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח אלי אתה וגו' הודו לה' וגו' כמ"ש לעיל פר' ל' סימן ה' ע"ש ותבין כאן והלל נאמר בשביל כל ישראל שאומרים שהנדרים שנדרנו בעוה"ז לה' אשלם בימות המשיח בירושלים ולעוה"ב אמן כן יהי רצון במהרה בימינו:

בסיום ויקרא. לה' אקרא. אהודנו לשעבר. ובה' אהלל דבר. להתחיל בספר במדבר: