Perush Maharzu on Vayikra Rabbah Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**ר' לוי פתח.**כל הענין בב"ר פרשה ס"ח סימן ד' וש"נ לכמה מקומות ושם מבואר ויתר הביאור במקומות המצוינים שם:
**בלשון זה הושפלו.**שהיל"ל שופט ישפיל וירים ותיבות זה וזה מיותרים ודורש ע"פ גז"ש ובפסיקתא סוף פרשה יו"ד הגירסא זה שהשפיל את ישראל לבאר שחת זה אלהיך אשר העלך ממצרים (פסוק הוא בנחמיה ט' י"ח בענין העגל) וזה ירים שמרומם קרנם בזה זה יתנו:
א"ר שמואל ב"נ אגב שדורש פסוק מהאוכל יצא מאכל שאמרו שמשון ברוה"ק כמ"ש בסוף הסימן הביא כל המאמר לכאן:
**כיון שהתחיל רוה"ק לגשגש בשמשון.**פה שייך המאמר מלמד שנטל שני הרים כו' כי הפסיקו במאמר הקצר בג' מקומות התחיל ולכן כשבא לסיים מאמרו הראשון הוצרך לומר עוד הפעם אמר רשב"נ. ומ"ש בג' מקומות התחיל כוונתו בזה שהוקשה לו מ"ש ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאול משמע ששם התחיל להראות גבורות ה' הרי לקמן בפרשה חשב המקומות שעשה בהם הגבורות א' בכרמי תמנת וב' ירידתו לאשקלון וג' בלחי ואין גם אחד במחנה דן א"כ מהו שאמר לפעמו במחנה דן בהכרח שדורש שבכל פעם מג' פעמים הנ"ל היה כמן צרעה ואשתאול שהם במחנה דן ורשב"ן סובר על שנטל שני הרים כמו צרעה ואשתאול שהם במחנה דן ומ"ש שנאמר ותחל בהכרח שצריך להגיהה ואולי צ"ל כך וש"נ ושנאמר ותחל רוח ה' לפעמו וגו' רשב"ן וכו' שכך פי' מלמד שנטל שני הרים וכו':
**כשהיה יורד לתמנתה.**עי' הגהות רש"ש א"כ דעת הכתוב שלא היו גבורותיו רק בג' מקומות אלו ולא יותר וזה ע"פ מדת דבר הלמד מענינו א"כ מ"ש ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן אינו גבורה נוספת על הג' המפורשים אלא הוא הכלל וג' המפורשים המה הפרטים והכלל צריך לפרט. לפרט ולפרש באיזה אופן חלה עליו הרוח לפעמו וכמה פעמים היה והפרט צריך לכלל שהיה הכל כמן צרעה ואשתאול:
**גופא.**עי' מ"ש לעיל פרשה ה' סי' ג' ופרשה ז' ריש סימן ג' בפירוש תיבה זו:
**וכאן כתיב זה קרבן נחשון.**וכן אצל כל קרבנות הנשיאים וכמו שראו על הים ואמרו זה אלי כך ראו כבוד ה' על המשכן ואמרו זה אלי:
**מזה ומזה.**וכן אצל הנשיאים כולם. וע"ד הרמז שני הלוחות כל לוח ארכו ו' טפחים הרי י"ב רמז לי"ב נשיאים. ורמז אחר שכל לוח היו בו ששה רוחות ארבעה צדדים ומעלה ומטה הרי י"ב רוחות רמז לי"ב נשיאים וכמו שאצל הלוחות נראה כבוד ה' לישראל כך בקרבן הנשיאים במשכן. ועל כן היה דוד מתאוה להם:
**כי"ב שבטים.**אולי הכוונה כקרבנם של י"ב נשיאים שאצל קרבן הנשיאים כתיב זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו מאת נשיאי ישראל ובקרבן אהרן ג"כ כתיב זה קרבן אהרן וגו' ביום המשח אותו כך נ"ל:
**מעכב לכהונת אהרן.**דורש שמ"ש זה קרבן אהרן ולא כתב כאן אלא קרבן מנחה ועל כרחינו שכולל גם כל הקרבנות שמבואר בסוף סדר צו ובריש סדר שמיני הרבה קרבנות ועכ"ז אם היה מקריב את כולן ולא היה מקריב את המנחה היה מעכב כהונתו וכהונת בניו לעולם:
**חם הקב"ה.**כמו שמסודרים הקרבנות בסדר ויקרא תחילה אם עולה קרבנו מן הבקר ואח"כ ואם מן הצאן מן הכבשים או מן העזים ואח"כ ואם מן העוף ואח"כ ונפש כי תקריב קרבן מנחה ומ"ש במדרש יביא כבש אם כבש וכו' מן העזים ואם עז תפס לשון הכתוב אצל שלמים בסדר ויקרא ושם לא כתוב לא עוף ולא מנחה רק בריש ויקרא אצל קרבן עולה כתוב כנ"ל וצריך להגיהה כאשר מסודרים בריש ויקרא כנ"ל וכמו שהתחיל המדרש מן הבקר אם עולה קרבנו ומ"ש מי שנתחייב קרבן כי העולה באה לכפר על ההרהור או ע"י נדר: