כי תקינו ליה רבנן ד' אמות בעלמא וכו'. הרמב"ם בפירוש המשנה פירש כהאי שינויא ודבריו נעלמו מהה"מ ריש פי"ז דגזילה ומהרב משנה למלך ומהרב פרי חדש בנימוקיו שכתבו דדעת הרמב"ם כשינוייא קמא. והמש"ל והפר"ח דחו דברי מרן שפירש דעת הרמב"ם כשינויא בתרא. ודברי הרמב"ם בפירוש המשנה סייעתיה. וגם על מרן ק"ק דהו"ל להביא ראיה מפירוש הרמב"ם. ובקונטרס הארכתי בעניותי בזה בס"ד ואיברא דכעת איני זוכר אם הה"מ מזכיר פירוש המשנה דהגם דהועתק בזמן הרשב"א אפשר שלא הגיע לידו:

אמר רבינא וכו' היכא דשליח בר חיובא וכו' רב סמא אמר וכו' היכא דאי בעי עביד אי בעי לא עביד אבל חצר דבעל כרחיה מותיב וכו'. הרב מהר"ר דוד גרשון הביאו מהרה"א בעץ החיים פרשת שמות כתב דמלך דומה לחצר דבע"כ מותיב ביה שאין יכולת לעבור על מצות המלך ומחייב שולחו ועמ"ש אני בעניי בספרי הקטן דברים אחדים דף ס"ג ע"ד ע"ש ודוק:

תוס'. דאמר לישראל קדש לי אשה גרושה וכו' אע"ג דעובר משום לפני עיור וכו'. עמ"ש אני בעניי בספרי הקטן מחזיק ברכה י"ד סימן ס"ב ע"ש: