רבינא הוה יתיב קמיה דרב אשי וכו' מסוגיא זו ק' על הרמב"ם דסבר דעתה דבקיאינן בקבועא דירחא אין להתנות בב' י"ט של גליות דהרי רבינא ורב אשי בזמנם הוו בקיאי וסמכו על חשבון זה שבידינו ועמ"ש בשיטה מקובצת ומאי דכתיבנא בעניותין בספרי הקטנים ברכי יוסף ומחזיק ברכה א"ח סי' שצ"ג ושם במחזיק ברכה סי' תקכ"ז ע"ש ודוק:

מ"ט שתיק רב וכו' אע"ג דזמנין דמשכחת דאמרינן דשתיק דלא חש להשיב. הכא מוכח דלאו מהאי טעמא שתיק חדא דכבר התחיל להשיב להם על מה שהקשו וכי מה בין זה לעגל שנולד בי"ט ואמר להו הואיל ומוכן אגב אמו בשחיטה. והשתא דהקשו מה בין זה לעגל שנולד מן הטריפה דהוי טפי מאידך קושיא הו"ל להשיב. ותו דרב כהנא ורב אסי תלמידיו היו והו"ל ללמדם ולהאיר עיניהם כי ארחיה (וצריך חיפוש בסוגיות הש"ס אם ימצא סתירה או סיעתא לזה) ועיין בשיטה מקובצת: