בשלמא מדת לילה ביום כדאמרינן יוצר אור ובורא חושך אלא מדת יום בלילה היכי משכחת לה אמר אביי גולל אור וכו'. מקשים ודקארי לה מאי קארי לה אטו לא התפלל תפלת ערבית ולא ידע דאמרינן גולל אור מפני חשך. ואפשר דהמקשן סבר דצריך להזכיר לשון יצירה ובריאה על דרך יוצר אור ובורא חשך וסבר דגולל אור אינו בסוג זה ואהא פריך היכי משכחת לה כלומר היכן תמצא זה בנוסח הברכה שאנו אומרים. ופריק אביי דהא דאמרינן גולל אור זכירה היא והוי כמו יוצר אור דהיוצר בידו לגלול:

שכבר נפטר באהבה רבה עמ"ש התוס' והרב ברכת אברהם ח"ד סי' קס"ה האריך הרבה בדבריהם והמעיין יראה שקצת הערות אשר הערה יש ליישב' בפשיטות ועל פי ישובו להערותיו יש לתרץ איזה קושיות שהקשה מרן בב"י סי' מ"ז ודוק היטב:

ורבא אמר אף לתלמוד צריך לחזור ולברך וכו' לתנויי פרקין בספרא דבי רב וכו' עמ"ש אני בעניי בס' הקטן ברכי יוסף סי' מ"ז בס"ד: