תניא איסי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים וכו' אע"ג דאמרינן פ' גט פשוט לעולם אל יספר בטובתו של חבירו דמתוך שבחו בא לידי גנותו. כבר תרגמוה רבוואתא דההיא בפני שנאיו או שמפליג הרבה יותר מדאי. והני בי תרי לא שייכי הכא. וכן כתב הרב עיון יעקב במסכת אבות גבי הוא היה מונה שבחן והזכיר הא דידן. ונעלם ממנו דהסמ"ג עשין ט' מייתי לההיא דאבות דתנן הוא היה מונה שבחן להכריע דשלא בפני שנאיו מותר. שוב ראיתי להרב עיון יעקב הכא דרמזה לזו והורה גבר למ"ש בערכין ט"ז ומגילה כ"ה: ועוד נראה דהא דלא יספר בשבחו של חבירו הוא בחיים חיותו אבל אחר מיתה יכול לספר שבחו ואפשר דאיסי בן יהודה הוא היה מונה שבחן אחר פטירתן דשרי:

תוס' ד"ה חכם לכשירצה יותר מר"מ ודילמא ר"מ חריף ומקשה וכו'. נהירנא דראיתי להרב מהר"ש אלגאזי בהגהותיו בספר שפתי ישנים פירש דמ"ש ודילמא הוא תירוץ אחר ע"ש באורך ועל דרך זה כתב הרב תרומת הדשן סי' חל"ק במ"ש התוס' בברכות דף ל"א ד"ה מורה ע"ש ודוק: