רב חמא בר חנינא פתח לה פתחא וכו' טוב וישר וכו'. אפשר לפרש לפי פשוטו דתנן לעיל דף ט' ע"ב בתחילה א' שוגג וא' מזיד הכל מקדימין לערי מקלט וב"ד שולחין ומביאין אותו משם מי שנתחייב וכו' מי שנתחייב גלות מחזירין וכו' ויש לחקור דאמאי יותן רשות ללכת תכף לערי מקלט ויצטרך לשלוח ב"ד ולהחזיר וכו' הלא טוב שידונו אותם ב"ד ומי שיתחייב גלות ישלחוהו ב"ד דלזה פתח רב חמא והביאוהו על משנה זו כי הנה כתיב ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים ושתף רחמים למדת הדין ומדהקדים ה' משמע שהרחמים הם עיקר על דרך שכתב הרמד"ל ז"ל בפסוק צח ואדום שרובו צח. ויען דהרחמים הם עיקר ניתן רשות לכל הורג בין מזיד בין שוגג לנוס תכף לערי מקלט ומקבלים אותו והיו הדרכים מכוונים וכתוב מקלט מקלט למען דעת עברים נסי"ם הדרך ילכו בה כמ"ש בסמוך וזה מצד רחמיו לישב דעתם וגם הורג מזיד ינוח קצת ויותן לו חיי שעה וז"ש רב חמא פתח להאי פרשתא טוב וישר טוב לפנים משורת הדין והקדים טוב דהטוביות עיקר כי גברו רחמיו על כן שהטוב עיקר יורה חטאים כלם בדרך דמקלט מקלט כתוב להורות להם הדרך שינוסו כלם כי כן דרכו לעשות חסד. וזה כונת מאמרם ז"ל והקריתם לכם הה"ד טוב וישר וכו' דדריש והקריתם לשון קריאה דמקלט מקלט כתוב קורין ומקרין שילכו שם תכף. ואי קשיא למה ילכו תכף מעצמם הלא דין הוא שלא ילכו אלא על פי ב"ד לז"א הה"ד טוב וישר דטוב ברישא לפתוח בהצלה ורחמים כי הרחמים עיקר ע"כ יורה מורה מקום עיר מקלט שילכו תכף כל הורג ויהיה להם מנוס וחיי שעה וכדאמרן. ועמ"ש בעניותי בספרי הקטן ראש דוד סוף פרשת מטות ומסעי בס"ד: