וכל בעלי אומניות וכו' פירוש הרמב"ם על זה קשה וכבר מהראנ"ח ורבנן בתראי אחרוני זמנינו ידרכון קס"ת משום יתובי דעתא דעת עליון הרמב"ם ז"ל ועיין מה שרמזתי בעניותי בס' הקטן ברכי יוסף י"ד סי' רמ"ד אות ז' ומשם באר"ה:

ורבינו עובדיה כתב חייבים לעמוד מפני מביאי הביכורים דחביבה מצוה בשעתה ומטעם זה עומדים מפני נושאי המטה שהמת בה ומפני נושאי התנוק לברית מילה עכ"ל ומהרימ"ט בחידושי קדושין על דף ל"ג כתב דכתבו האחרונים דנהגו לעמוד כשבא בעל הברית למול את בנו דחביבה מצוה בשעתה וכתבתי אני בעניי בס' הקטן ברכי יוסף י"ד סימן רס"ה דלא ראיתי מי שכתב כן אלא רבינו עובדיה ע"ש והדבר מבואר שכונתו על קימה מפני בעל הברית בפרטות וכבר שם הזכרתי דברי הרב ט"ז סי' שס"א דקאי אמ"ש מרן בש"ע שם ומקורו דברי הרי"ץ גיאת מהירושלמי דהכא. ועתה בא לידי ספר התשב"ץ לתלמיד מהר"ם וראיתי בסי' תקל"ח ותקל"ט שהביא דברי הירושלמי וכתב מכאן נראה שחייב אדם לעמוד מפני עושי מצוה עכ"ל ונעלם מהרב ט"ז ועיין מ"ש הרב מר קשישא מהר"ר אליהו מלובלין בשו"ת יד אליהו סי' נ"ד:

ודברו הלוים בשיר וכו' עיין מ"ש התוס' בערכין דף י"א ע"א ע"ש באורך:

ומה שבידם נותנים לכהנים הרמב"ם פירש הגוזלות שהביאו בידם והרדב"ז בביאורו להרמב"ם כיפי תלי ליה לפירוש זה בדקדוק לשון משנתנו ע"ש ודוק:

התקינו שיהיו מקרין וכו' עמ"ש הרא"ש בפסקיו פרק הקורא עומד ומ"ש אנכי עפר דל בספרי הקטן ברכי יוסף א"ח סימן קמ"א אות ד' ע"ש:

והסלים והבכורים נותנין לכהנים. רבינו עובדיא כתב וקלתות של עשירים מחזירים להם וכתב הרב תוספת י"ט דלא דק דאמרו בש"ס בקמא דף צ"ב דהעשירים לא היו נותנים סלותיהם לכהנים וכו' ע"ש ועם האדון הסליחה דהש"ס שם בקמא מתניתין סתמא הוא דמייתי אלא דרש"י פירש והעשירים לא היו נותנים קלתותיהם לכהנים וח"ו נתחלף לו להרב דברי רש"י בדברי הש"ס ואגב שטפיה סבר דהם דברי הש"ס וקמותיב לרבינו עובדיה ושפר קדמיה דלא דק רבינו עובדיה. אבל בקושטא הם דברי רש"י והגם דרש"י מפרש הכי רבינו עובדיה מצי לפרש פירוש אחר. ותו אפשר דגם רש"י סבר הכי אלא דגריס במתני' והסלים והבכורים נותנים לכהנים וכמו שהובא הנוסח בש"ס שם ומשו"ה פירש דהעשירים לא היו נותנין כלומר במתנה אבל אזיל ומודה שהיו נותנין להם הקלתות ומחזירין להם הכהנים כדפירש רבינו עובדיה:

ותו קשה על הרב תוספות יום טוב דלא זכר ש"ר דהרמב"ם פרק ג' דין ח' והסמ"ג עשין קל"ט כתבו כדברי רבינו עובדיה וחוזר הכלי לבעליו. ושם ראיתי למהרש"א בחידושי אגדות שכתב דאפשר דהוא נלמד מקרא ולקח הכהן הטנא ע"ש ולא זכר הרב דהכי דריש בספרי והביאו הרב תוספת י"ט:

אחר זמן רב נדפס ספר"א נה"ר שושנים לדוד לרב נהוראי נר"ו ושם ראיתי כמעט מ"ש על דברי הרב תוספת י"ט וכיונתי לדעתו דעת עליון כאשר ישית עליו עין אדם. ואומר אני בעניותי דיראה הרואה דאין לסייע להרב תוספת יום טוב מדברי הפסיקתא וז"ל הסלים והבכורים ניתנין לכהנים מכאן אמר רבי בתר עניא אזלא עניותא שהרי סלי העניים ניתנין לכהנים וקלתות של עשירים מחזירין אותן עמהם עכ"ל דהול"ל וקלתות של עשירים מחזירין להם לפי דברי רבינו עובדיה וממ"ש ומחזירין אותן עמהם משמע דלא נתנום מעיקרא. אי משום הא לא איריא דאדרבא יש לדייק איפכא דהול"ל סלי עניים נותנין לכהנים וקלתות של עשירים אין נותנין לכהנים ומדלא קאמר הכי יש לפרש דגם הפסיקתא כונתה כן דהכהנים מחזירין להם והן מחזירין אותם עמהם ולהיות דבר פשוט לא הוצרכה לפרש. וכבר ראינו להרא"ש בפירושו שכתב וקלתות של עשירים מחזירין להם כלשון רבינו עובדיה והכי חזינן לגאון הביאו בשיטה מקובצת שם בקמא שכתב ומחזירין אותם לבעליהם ע"ש:

כספר תורה. פירוש ראשון שכתב רבינו עובדיה כן כתב הרב בעל התרומות שער א' משם הר"י אברצלוני שכך קבל פירוש משנה זו ומאי דקשיתיה להרב תוספת יום טוב על פירושי הרב דהול"ל וספר תורה. כתב עליו הרב כנה"ג ח"מ סי' צ"ז הגהת בית יוסף אות ל"ח דאלו היה רואה בספר התרומות שער א' היה מתברר לו שהיה גורס וס"ת וט"ס הוא בפירוש רע"ם עש"ב. ולא זכר ש"ר דגם בש"ס חולין דף קל"א נסחא דקמן היא וס"ת. והרב כנה"ג שם הביא פירוש הר"י בר מלכי צדק וייחסו להר"ש ואינו:

והר"ן והריטב"א בחידושי חולין כתבו משם הרמב"ן פירוש אחר דהא קמ"ל דאפילו ס"ת שאין גופו ממון ואינו אלא לראיה שבו ומילי לא מקנו בכספא אעפ"כ לוקחין אותו בהן (שוב נזכרתי דסוף חידושי' של חולין אינם של הר"ן כמו שכתוב בספר פ' כל הבשר ע"ש':

שוב ראיתי בספר התרומות דבתחילה כתב וס"ת ושוב כתב וכן ס"ת וכן רבינו ירוחם עיניך תחזינה משרים נתיב ו' ח"ב שהביא דברי הר"י אברצלוני דמייתי הרב בעה"ת וכתב כמו ששנינו בסוף בכורים וכן ס"ת ויש להרגיש קצת על הרב כנה"ג שהשיג על ספר תוספת י"ט דלא ראה ספר התרומות. ושם בספר התרומות ורבינו ירוחם כתוב וכן ס"ת כמדובר: