כרם רבעי וכו' אם נוהג בח"ל פלוגתא דרבוואתא והרשב"א האריך בפרט זה בחידושיו לקמא דפוס פראג על דף ס"ט עש"ב:

ושל ערלה בחרסית הרמב"ם בפירושו ובחיבורו נ"ט מדנפשיה והניח טעם הש"ס ותמה ע"ז ה' עיון יעקב בקמא דף ס"ט ועיין מ"ש שם בס"ד:

ערב י"ט הראשון וכו' עיין מ"ש התוספת י"ט בריש משנתנו ועיין מ"ש הרב משאת משה ח"א בסוף תשובות א"ח ע"ש:

ומקומו מושכר לו מכאן הקשה מופת דורנו הרב דברי אמת בקונטריסים דף ס"א ע"ג על מ"ש הרב מהרימ"ט בתשובה בח"מ סי' פ"ג דאגב לא קני אלא על ידי קרקע שנקנה לו קנין גמור לא בשכירות וכו' ע"ש והרי הכא דר"ג השכיר המקום לר' יהושע ור' יהושע אותו המקום שהיה שכור בידו השכירו לר"א בן עזריה ואגבו הקנה לו. וע"ש בדף ס"א ריש ע"ד מה שתירץ משנה זו לדעת מהרימ"ט ומה שהאריך. ועין אדם בעיניו יראה ולבבו יבין שמה שתירץ הרב דברי אמת הנז' ומאי דמוקי מתני' הוא דוחק ונ"מ לדינא (ועמ"ש מור"ם בהגה סי' ר"ב סוף דין ז'). ושם דף ס"א ע"ב מייתי הרב הנז' ראיה לדברי מהרימ"ט מההיא דאסור גיורא ע"ש:

ואני בעניי אומר דנעלם מהרב מהרימ"ט ומהרב דברי אמת מ"ש הרב הנמוקי פרק מי שמת בעובדא דאיסו' וז"ל לית ליה ארעא ואף שהיה יכול לקנות קרקע כל שהו או לשכור וכדתניא ומקומו מושכר לו אפשר דרב מרי בי רב הוה ואיסור לאו גברא רבה וכו' ע"ש והרי קרי בחיל הפך מהרימ"ט וגם הראיה דמייתי הרב דברי אמת מעובדא דאיסור כבר הרב הנמוקי עמד על זה וביאר עליה:

וחזיתיה להריטב"א בחידושי בתרא כ"י שכתב בדף קמ"ט בעובדא דאיסור וז"ל אי אגב ארעא לית ליה ארעא קשיא לי היכי אפשר דלית ליה קרקע מושאל או מושכר דקאי בגווה וי"א דיודע היה רבא כי אותו קרקע שהיה דר בו איסור גיורא מושכר היה ועבר זמנו והנכון דאין קרקע מושכר יכול לעשות בו אגב אלא מדעת משאיל או משכיר או מן הסתם אבל לא אם מיחה בו והכא היה עושה רבא שימחה בו המשכיר עכ"ל ועיין באסיפת זקנים מציעא דף קי"ז ע"ג. ועמ"ש הרמב"ן על דף מ"ד מהש"ס בבתרא ד"ה כגון שלקח ומכר לאלתר. בתחילת הלשון. ובמ"ש הרב דברי אמת:

ורואה אנכי לחד מן קמי"א בחידושי קידושין והיא לו נדפסה בקושטא שכתב בדף כ"ו וז"ל ואיכא דפשט מהכא מי ששכר קרקע ומשאיל לאחר כגון שנתן לו רשות המשכיר להשכיר מצי לאקנויי ליה מטלטלין אגב שכירות הקרקע אע"ג דלדידיה נמי לית ליה בהאי קרקע אלא שכירות בעלמא וי"ל לא עדיף מטלטלי מקרקע גופיה ואי קרקע גופיה לא קני היכי קני להו למטלטלי אגביה לגמרי ושאני הכא שלא הוצרך ר"י להקנות לראב"ע אלא טובת הנאה עכ"ל ועמ"ש עוד בדין שאלה:

אחר זמן בא לידינו ס' ים של שלמה מקדושין שנדפס מחדש וראיתי שם פ"ק סי' מ"ו כתב דאגב יכול לעשות בקרקע המושאלת אצלו ודקדק כן מהתו' פ"ק דמציעא ע"ש:

והנה הרב תוספת יום טוב בסיום משנתנו דקתני ונתקבלו זה מזה שכר הביא דברי התוס' והרא"ש ע"ש. והרדב"ז בביאורו להרמב"ם סוף ה' מעשר שני הביא דברי התוס' ונתקשה בהם ואסיק בצ"ע וכנראה דלא זכר מ"ש הרא"ש והביאו הרב תי"ט ע"ש ודוק כי קצרתי:

במנחה בי"ט האחרון וכו' עמ"ש הרב תוספות יום טוב ומ"ש הרב מהר"ם יצחקי בספרו הבהיר אור יקרות דף נ"ז ע"ד: