**לא אזוב יון וכו'.**לכאורה מכאן יש לעמוד עמ"ש הרמב"ן בפירושו לחומש פרשת האזינו דאזוביון הוא אזוב רק שקורין לו אזוביון כמו סבתיון חוריון מוליון שנוהגין בלשונם להוסיף יון על התיבה וכו' ע"ש ומהכא משמע שאינו אזוב פשוט רק אזוב יון הוא שם ליווי. ואפשר דהכא גריס אזוב יון ור"ל מארץ יון. ועוד יש לישב. ועמ"ש בהגהת הר"ש לקמן פי"א דפרה. ובענין שם לווי עמ"ש הרשב"ץ ח"ב סימן ד' ע"ש:

**וכל קרבן שהיא חייבת.**הרב תוס' י"ט כתב שלא מצא להרמב"ם שהעתיק משנה דהכא. ותימה על הרב ז"ל שלא זכר שהרמב"ם פסקה פ"י דשגגות. וכבר השיגו מורינו הרב בספר חזון נחום ושאר אחרונים. ואני בעניי כתבתי בענין זה בספרי הקטן ראש דוד פרשת ויקרא ועוד בסוף פאת הראש אשר בסוף מחב"ר ועמ"ש לעיל בנדה [על דף ל"ג ע"ב] ועוד כתוב אצלי על דברי הרב תוספת י"ט במשנתנו. ויען זה ימים נהייתי ונחליתי כמו חלאי"ם השתא קשיא רישא ולמחר כריסא והכי קטנ"י הוא ברחמיו המרובים ישלח דברו וירפאני לעבוד עבודתו ולעסוק בתורה לשמה לאורך ימים ושנות חיים כי"ר אך עצרתי לא נצרכא אלא איזה גרגיר קטן בכל מסכת וגם זה אגב דוחקא ה' יעזרנו על דבר כבוד שמו בהלו נרו נר מצוה ותורה אור החיים: