ובית הלל אומרים אינו הפקר עד שיפקיר אף לעשירים. פירוש ולא זכו בו עניים. הראב"ד בפירושו לעדיות פ"ד. מההיא דמציעא דף ל'. ומרן בבית יוסף והרב פרישה ח"מ סי' רע"ג כתבו כן מדנפשיהו ע"ש. ועיין מה שכתבתי בעניותי בספר הקטן ברכי יוסף י"ד סימן של"א אות ז':

ודע דמדברי רבינו שמשון במשנתנו יש להוכיח הפך ממ"ש הרב משנה למלך פ"ב דתרומות דין ט' וכמו שכתבתי אני בעניי בברכי יוסף א"ח סי' תל"ד בס"ד ע"ש באורך:

סאה תבואה עקורה וכו' בירושלמי דייק הא שתיהן עקורות לבעה"ב ואתיא כרבן גמליאל דסבר דשני עומרים ובהם סאתים לב"ה כמבואר לעיל משנה ו'. וכד הוינא טליא דקדקתי שהרמב"ם פ"ה דין ך' פסק למשנתנו והוא ז"ל שפסק דין י"ח כרבנן דשכח ב' עומרין אעפ"י שיש בשניהם סאתים הרי אלו שכחה אמאי הוצרך לפסוק דין זה. ותו אנכי העירותיהו דהו"ל מחלקת ואח"ך סתם דבמשנה ו' שנה המחלקת ובמשנה זו סתם כר"ג והו"ל מחלקת ואח"ך סתם דהלכה כסתם והו"ל לפסוק כר"ג ויש לישב ועמ"ש הרמב"ם בפירושו ואחר שנים רבות נדפס פירוש הרדב"ז על הרמב"ם וכמעט שעברתי ראיתי שהעיר קצת בזה ע"ש: