ובה"א עד העצרת. בפסיקתא זוטרתא פ' פנחס א"ר טוביהו ברבי אליעזר חזרתי על כל עניני המועדות ולא מצאתי חג שבועות שנקרא עצרת ורבותינו בכל מקום קראו לחג השבועות עצרת והוא לשון תרגום דאמר אנקלוס הגר בעצרתכון עכ"ל ועיין מ"ש הרב קול הרמז במשנתנו ונראה דנעלם ממנו לשון הפסיקתא הנז' ע"ש ועמ"ש הרמב"ן פ' אמור:

עשר נטיעות וכו' כתב הרב המבי"ט בקרית ספר פ"ד תמיהא לי טובא אמאי אצטריכא הלכתא לחרישה דלא אסירא אף בשביעית דאורייתא וכו' ע"ש וי"ל דמצינו דנאמר למשה מסיני הלכה על מידי דרבנן כמו עמון ומואב מעשרין בז' והחזן רואה וכו' כמ"ש הרמב"ם ובמ"א כתבתי בזה דיש חולקין אך מדברי הרמב"ם בהקדמתו מוכח בהדיא דקרי להו הלכה למשה מסיני ודלא כהרב דבר שמואל סוף סי' נ"א ע"ש:

ואחר זמן ראיתי להרב פר"ח בנימוקיו על הרמב"ם ריש ה' שמיטה שתמה תמיהת הרב המבי"ט וגם עמ"ש נאמר בחריש ובקציר וכו' ומסיק דאסירא חרישה מדאוריתא ולא לקי והביא מהר"ש פ"ב משנה ב' ומהתוס' ע"ז דף ן' שכתבו דחרישה אסירא מדאוריתא ע"ש ועיין מ"ש הריטב"א בחידושיו למועד קטן על סוף דף ג' מהש"ס ע"ש ודוק:

רבי עקיבא אומר נטיעה כשמה אילן שנגמם וכו' דברי רבי שמעון. עמ"ש הרב תי"ט וכתבתי בזה בעניותי בספר הקטן ברכי יוסף י"ד סי' רצ"ד. ובהגהותי להרמב"ם ע"ש על דברי הרמב"ם בפירוש המשנה ובחיבורו ועל מ"ש הרב ש"ך וקצת האחרונים בס"ד: