ולא בנבילות ולא בטריפות וכו' הרב תי"ט שקיל וטרי אי איסור זה מדאוריתא או מדרבנן והקשה לצד שהוא דאוריתא מפ"ק דבכורות ע"ש והרב פר"ח ריש סי' קי"ז הסכים דהוי דאוריתא ופריק לקו' הרב תי"ט וכן הסכימו מהר"ש יונה בתשו' בסי' טו"ב והרב פני משה בראשון סי' ג' ע"ש. וכן נראה מדברי הרשב"ץ ח"ג סי' רצ"ב דהוי איסור תורה. ומדברי הרשב"א בתשובות סימן ש"א ובמיוחסות סימן קע"ג נראה לכאורה שסבר שהוא מן התורה אמנם בתשו' ח"ג הנדפסות מקרוב סימן רכ"ג פירש דעתו דהוי מדרבנן. ואשר יקשה ממ"ש הרשב"א בחי' ס"פ מרובה דפוס פראג. הא פריק לה רב אחאי גאון מופת הדור הרב המופלא ונזר הקדש כמהריט"א נר"ו בספר קהלת יעקב להרב החסיד מר אביו זלה"ה דף ע"ז סוף עמוד ב' וע"ש נפלאות מתורתו אשר העמיק הרחיב ואגב טרדאי לא יכולתי להשתעשע ולהתבסם באור תורתו:

ציידי חיה ועופות שנזדמנו להם מיני טמאים וכו' עמ"ש מהרש"א בחידושי הלכות חולין פרק כל הבשר במה שפי' רש"י שהיה חנוני ישראל וכו' מאכילו נבילות וכו' ואני בעניי כתבתי על דבריו בספר הקטן ברכי יוסף א"ח סי' קפ"א ע"ש ושם הבאתי דברי מרן בב"י י"ד סי' קי"ז על דברי ראבי"ה שהביא המרדכי דבמדרש אמרו דהיו מחזיקים עצמם לאינם יהודים וכו' ע"ש והמדרש הוא במדבר רבה פרשה ך' ע"ש. ועמ"ש בסוף ספר בית שלמה למהר"ש חסון ע"ש: